דניאל לויטין (Daniel Levitin) סיפר על הביולוגיה המדוברת ועל השיטה בהרצאת TED שהוא נתן לפני מספר שנים [1], והפרטים שלה מובאים בפניכם כאן (ההסבר ישר אחרי הוידאו).

הביולוגיה שמאחורי התפקוד במצבי לחץ

כשאנחנו לחוצים, המוח מפריש הורמון העונה לשם קורטיזול [2]. אותו קורטיזול מווסת את רמת האדרנלין בגוף, שהוא הורמון בפני עצמו, מגביר את קצב הלב, משתק מספר מערכות שאינן נחוצות לנו במצבי לחץ – ומערפל את החשיבה. כשהחשיבה מעורפלת, אנחנו נוהגים אחרת, ושיקול-הדעת שלנו משתבש. אנחנו לא כתמול שלשום, וכתוצאה מכך ההחלטות שלנו נפגעות.

לויטין סיפר בהרצאתו כיצד לילה לפני טיסה חשובה, הוא חזר מביתו של חבר בשעה מאוחרת, כשבחוץ השתרר קור מקפיא – רק בשביל לגלות ששכח את המפתח בביתו של החבר. במקום לקרוא למנעולן בשעת לילה, ולשלם תעריף כפול, הוא בחר לנפץ את חלון המרתף ולהיכנס לבית באופן הזה. העיקר להגיע לדרכון ולמסמכים אחרים שהוא חייב לקחת איתו למטוס.

הכל טוב ויפה, וזה עבד, ולמחרת הוא התקשר לקבלן שיגיע על מנת לתקן את החלון, הרי חלון שבור הוא בגדר פירצה שקוראת לגנב. כשהוא הגיע לבסוף לשדה התעופה, הוא קלט שהוא בכל זאת שכח את הדרכון בבית. הוא נאלץ לנסוע 40 דקות חזרה הביתה בשביל לאסוף אותו. כשחזר לשדה התעופה, הוא גילה שהמקום שלו ניתן לאדם אחר, והוא נאלץ להסתפק במקום באיכות נמוכה יותר ליד השירותים. הקורטיזול שעוד שרר במוחו מהתקרית הלילית, בה נותר ללא מפתח לדירתו – גרם לו לתפקד פחות טוב ולשכוח את הדרכון.

תמצית השיטה: הניתוח שלפני במקום הניתוח שאחרי

אם ברפואה מקובל לדבר על הניתוח שאחרי, לויטין מציע לערוך ניתוח שלפני – ניתוח למצבים וסיטואציות. חוק מרפי גורס: “כל מה שיכול להשתבש, אכן ישתבש”, וכולנו אכן נתקלים בשיבושים ומצבי לחץ ביום-יום. השאלה היא מה ניתן לעשות על מנת למנוע אותם מראש, או לפחות את חלקם – או לפחות למזער נזקים מתי שדברים בכל זאת משתבשים.

מדובר למעשה במעין דמיון מודרך [3]. אתם יושבים עם עצמכם ומריצים תסריטים בראש, מדמיינים סיטואציות אפשריות של מצבים משובשים ומצבי לחץ. בזמן שאתם רק מדמיינים, ודברים לא באמת מתרחשים בפועל, אתם הרבה פחות לחוצים. בגלל שהמוח לא מפריש קורטיזול, אתם יכולים לחשוב על דרכים טובות למנוע את ההתרחשות של אותם מצבי לחץ. יתרה מכך, אתם יכולים לחשוב מה תעשו וכיצד תפעלו במידה ואתם בכל זאת נקלעים לאותם המצבים.

באופן זה אתם מחליטים מראש מה תעשו, ולא משאירים למוח עמוס בקורטיזול לקחת החלטות בזמן-אמת. כמו שאמרנו – כשקורטיזול מופרש, החשיבה מתערפלת, ואיכות ההחלטות שלנו נפגעת. חלק מתרגול השיטה הוא גם להפנים מראש שבגלל הקורטיזול אנחנו לא צפויים לתפקד באופן מיטבי, ולכן חשוב עד מאוד להגדיר ולשנן דרכי פעולה אקטיביות מראש.

להגיב באופן מחושב בעת מצבי לחץ רפואיים

לויטין נותן דוגמא למצב בו בדיקות דם שערכתם מצביעות על כך שאתם סובלים מעודף כולסטרול. במצב מסוג זה, הרופא ימליץ לכם לקחת תרופה ממשפחת הסטטינים [4], שמטרתה להוריד את רמת הכולסטרול בדם. מרבית האנשים נלחצים בתגובה ולא שואלים את השאלות הנכונות, בין אם מתוך לחץ או מתוך חוסר ידיעה. הם לוקחים את עצת הרופא כברירת מחדל או כגזירת גורל שאי אפשר לדון בה. הרי מה הם מבינים – הם לא רופאים.

הוא מדגיש שכדאי לכם לשקול לפני שאתם מקבלים המלצה ליטול תרופות או לעבור טיפולים והליכים רפואיים – לרבות אלו הנחשבים לסטנדרטיים לחלוטין. יש הרבה שיקולים שיש לעשות בזמן שרופא מציע לכם לקחת טיפול. אם תנתחו את הסיטואציה מראש, תוכלו להחליט אילו שאלות לשאול. תוכלו לקחת החלטות לא בזמן אמת, כשאתם לחוצים מתוצאות הבדיקה שערכתם ומהשלכותיה האפשריות, אלא כשאתם רגועים לחלוטין ושוהים במסגרת הביתית שלכם.

בשורה התחתונה, המסר הוא להקדים תרופה למכה. לראות את הנולד. לא לתת למוח להחליט בזמן-אמת, כשהוא מעורפל ולא במיטבו. חישבו על דברים ונתחו סיטואציות אפשריות מבעוד מועד, כשאתם נטולי-קורטיזול ומצויים במצב נוח, רגוע ושליו. באופן זה, גם כאשר בכל זאת תקלעו למצב מלחיץ – כבר יהיו באמתחתכם תוכנית פעולה מסודרת והחלטות טובות ומחושבות שהשכלתם לקחת מבעוד מועד.

ועוד 2 עצות לדרך

לויטין נותן עוד 2 עצות לדוגמא במסגרת ההרצאה שלו:

  1. להקצות אזור ייעודי בבית עבור חפצים שנוטים ללכת לאיבוד בקלות רבה, כמו דרכון, משקפי קריאה, מסמכים ומפתחות. אם תקפידו על כך, תמיד תמצאו אותם באותו אזור.
  2. לצלם מסמכים ופריטים חשובים באמצעות הטלפון הנייד, כמו רישיון נהיגה וכרטיס אשראי, ולהעלות אותם לענן, כך שיהיה לכם תיעוד במידה והם יגנבו או יאבדו. באופן זה תוכלו להשיג תחליפים עבור אותם פריטים בצורה קלה ויעילה יותר.

העצות הללו מבוססות על אותה השיטה: לחשוב מראש על מה שיכול להשתבש בדרך, לחשוב מראש על מה שתעשו כשדבר משתבש – וכך להישאר רגועים ולתפקד היטב גם במצבי לחץ.