בעוד ששיטות דמיון מודרך משומשות למטרת הירגעות ומדיטציה, ישנם מטפלים ברחבי העולם אשר טוענים כי כוחו של הדמיון המודרך הוא גדול יותר. במילים אחרות, ישנן שיטות ריפוי אשר מבססות את פעולותיהן על דמיון מודרך, בהנחה שיש ביכולתו של התרגול להוביל לשינויים פיזיולוגיים ממשיים.
ישנם פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים שונים אשר משתמשים ביכולת של בני האדם להשפיע על תהליכים פיזיולוגיים באמצעות כוח המחשבה. אמנם מה שתיארנו כרגע נשמע מיסטי ואולי אפילו דמיוני, אבל מסתבר שישנן עדויות רבות בעולם, של אנשים שהצליחו להשפיע על תהליכים פיזיולוגיים באמצעות דמיון מודרך.
אחד המקרים היותר מעניינים הוא, המקרה של ד”ר ג’ו דיספנזה [1] אשר טוען כי ריפא את עמוד השדרה שלו לאחר תאונה, בעזרת דמיון מודרך. כאן זה הזמן גם לציין כי ישנם מבקרים אשר חולקים על הממצאים שד”ר דיספנזה מציג [2]. מעבר למקרה של דוקטור דיספנזה, ישנם מחקרים שונים אשר מעמיקים בתחום של הדמיון המודרך, תוך שימת דגש על יכולות הסתגלות דינמיות של הגוף והמוח האנושי. ננסה לפשט את מה שציינו כאן בשורות הבאות.
המקרה של ג’ו דיספנזה
בתנאים של פציעה קשה הכוללת פגיעות בחוליות עמוד השדרה, ג’ו דיספנזה החליט שהוא נוטש את הרפואה המסורתית-מערבית, מה שהוביל אותו, לטענתו, להילחם על בריאותו בעזרת כוח המחשבה, החיווט מחדש של המוח ובאמצעות הדמיון המודרך. עם תעצומות נפשיות בלתי מבוטלות כנראה, ג’ו דיספנזה ניהל את מחלתו עד כדי שיקום מלא, לטענתו. דיספנזה הוא בעל תואר דוקטור, שלמד באוניברסיטת רוטגרס ובאטלנטה. השכלתו כוללת לימודים בתחום הביוכימיה והכירופרקטיקה. בנוסף, דיספנזה למד גם נוירופיזיולוגיה.
דיספנזה, אב לשלושה ילדים, חקר עמוקות ורבות את תחומי הנוירולוגיה, היווצרות זיכרון, הזדקנות ועוד. כל זאת, לאחר שטרגדיה גרמה לו לאבד את יכולת התנועה שלו.
בעקבות תאונה, ג’ו דיספנזה מצא עצמו פגוע-פיזית באופן חמור, פגיעה שהמשמעות שלה הייתה, על פי הרופאים המערביים – שיתוק פיזי לכל החיים. בשלב הזה ג’ו פנה ליכולות אשר טמונות בתוכו, למעשה בתוך כולנו, לפי מה שדיספנזה טוען. דיספנזה פנה ליכולות של המחשבה, של כוח המחשבה לברוא ולייצר מציאות אובייקטיבית.
המציאות האובייקטיבית היא, על פי דיספנזה – היכולת לנוע ולזוז, להחזיר את התנועה לחייו ולגופו. ועם המון עבודה קשה לטענתו, הוא הצליח להפריך את הסברה של הרופאים. סברת הרופאים הייתה, שדיספנזה יהיה משותק לכל משך חייו. לדבריו של ג’ו, בעזרת דמיון מודרך, כוח המחשבה וחיווט מחדש של הפעולות המוחיות שלו, הוא הצליח לגבור על הפציעה הנוראית שנגרמה לו.
האדם כיצור סתגלן והקשר לדמיון מודרך
רגע לפני שמדברים על מונחים “מפוצצים” כמו נוירו-פלסטיות ועל מערכת העצבים, חשוב לרגע לדבר עלינו, בני האדם כיצורים סתגלניים. האדם מתפתח ומשתנה עם השנים, מה שנקרא “אבולוציה”. יכולותינו האינטליגנטיות מתפתות, הטכנולוגיה רק הולכת ומתעצמת, אנשים ממציאים יותר ויותר המצאות גאוניות ועוד.
זו ההוכחה הכי טובה לתאוריית האבולוציה, שמורגשת במיוחד בעולם הטכנולוגי של ימינו. בני האדם של שנת 2021 הם לחלוטין אינם אותם בני אדם של שנות ה-50, שלא נדבר על שנים מוקדמות יותר אפילו באנושות. לאחר שאנחנו מבינים שהאדם הוא יצור שרק הולך ומתפתח, קל יותר להבין מונחים כמו נוירו פלסטיות. מערכת העצבים שלנו מאופיינת בגמישות מסוימת. אותה גמישות היא מה שמאפשר לאדם להיות היצור הסתגלן שהוא. אם מתייחסים לממצאים שמציג ג’ו דיספנזה, אפשר להגיד שהוא מסיק כי, מערכת העצבים מסוגלת להסתגל לשינויים סביבתיים ולהגיב להם.
מה היא סינפסה לפי הרפואה המערבית והמדע?
בהתייחס לממצאים שמציג דיספנזה, למעשה מערכת העצבים מסוגלת “להתנהל” כמערכת סתגלנית לכל דבר. ובכדי להבין יותר לעומק את הטענה שמערכת העצבים היא סתגלנית, חשוב להבין מה היא סינפסה. על פי ההגדרה האנטומית, סינפסה [3] היא למעשה צומת דרכים ומפגש בין תא עצב לתא מטרה. ובנקודת המפגש, כמו באזורים אחרים בגוף ובמוח, חלים שינויים שונים ותהליכי למידה של בני האדם.
אם מדברים על מונחים כמו נוירו פלסטיות, בפועל, מדברים על תהליכים שנקראים “גמישות מוחית”. והגמישות המוחית הזו, היא מה שמאפשרת לאדם להיות היצור המתפתח והמסתגל שהוא. לאחר שהבנו מה היא נוירו סינפטיות, יהיה קל יותר להתחבר ולעכל את הרעיון של השפעה על הרמה התאית בעזרת דמיון מודרך.
דמיון מודרך זו שיטת טיפול מסוימת, שרבים משתמשים בה עבור הקניית שלווה אצל מטופל, עבור הפחתת חרדה, למטרת העלאת מחשבות לא מודעות באופן אסוציאטיבי ועוד. בין היתר, הדמיון המודרך מאפשר תרגול של השליטה במוח ועל התפקודים הגופניים. השיטה של דמיון מודרך משלבת טכניקות של הירגעות והרפיה גופנית ורגשית גם יחד, כאשר היא עשויה לכלול גם ויזואליזציה של עצמים שונים, סיטואציות שונות וגם דימוי שימוש בחושי הגוף השונים. ניתן להשתמש בדמיון מודרך המתבסס למשל על תרגול נשימות. יחד עם האדם שמתמודד עם חרדה כזו או אחרת, המטפל יתרכז בנשימות המשותפות של השניים.
המטפל בדמיון מודרך, ינסה למקד את המטופל ב-“כאן ועכשיו”, כאשר הוא יבקש מהמטופל להתרכז בנשימות ולחשוב למשל על כל האזורים בפה, שבהם מורגשת הנשימה. הנשימה תורגש בשיניים, בלשון, בחניכיים, בגרון, באף ועוד. כל זאת, בכדי לנסות ולנטרל את החרדות שעולות אצל המטופל ומונעות ממנו להגיע לרוגע או שלווה. אם לרגע קטן נדבר על גישות ביהביוריסטיות בפסיכולוגיה [4], הרי שגם על פי הגישות האלו, כשמבצעים תרגולים פיזיים שונים – מתעוררת פעילות מוחית ופעילות תאית בגוף. זו סתם הערת שוליים קטנה שחשוב לזכור.
אם נרחיב את הרעיון קצת, נבין בעצם שהפסיכולוגיה הביהביוריסטית מאמינה בכוחו של דמיון מודרך – לשנות את המציאות הפיזיולוגית של האדם. אנו מזכירים, על הביהביוריסטים, ניתן לשנות דפוסי מחשבה שלא מניבים תועלת (כמו מחשבות שווא, פוביות, חרדות ועוד).
כיצד נשנה את דפוסי הפעולה שלנו בעזרת פסיכולוגיה ביהביוריסטית?
על פי פסיכולוגיה ביהביוריסטית, את דפוסי המחשבה שלנו אפשר לשנות בעזרת דפוסי התנהגות חדשים שנאמץ. עם הזמן, דפוסי ההתנהגות החדשים שמאומצים מובילים לשינויים בתהליכים מחשבתיים. וזה לא מאוד שונה מדמיון מודרך, שבעצם מתבסס על תרגול פיזי שיכול להוביל לשינויים בתהליכים פיזיולוגיים ובגוף המטופל.
בואו ניקח את הדוגמה של תרגילי נשימות יחד עם דמיון מודרך. תרגילי הנשימות עשויים להשליך על מצב ההירגעות של המטופל ולהובילו להרגיש רגוע יותר. זאת, בצמוד לכך שהמטפל ידריך את המטופל כיצד לדמיין במוחו סיטואציות שונות, מראות, אירועים, מקומות שמרגיעים את המטופל ועוד. בפועל, פעולת האימוץ של המחשבות ה”רגועות” יותר ממחשבות החרדה שלנו, מובילה להפרשות שונות של חומרים במוח כמו סרוטונין ודופמין. אם כך, אנחנו מבינים בעצם שבגופנו מופרשים החומרים האלו לא רק כתוצאה מחשיפה לגירויים שונים, אלא גם כתוצאה מחשיבה עליהם.
מה ניתן לשנות באמצעות היכולת הזו מבחינה רפואית – פיסית ונפשית כאחד?
ישנן עדויות רבות בעולם לכך שבמקרים לא מעטים, אנשים עשויים להפיק ואכן מפיקים תועלת מטיפולים הכוללים דמיון מודרך, כמו שתוכלו לקרוא במאמר והמחקר [5] שבוצעו על ידי דוד יגיל וסימה יגיל, אוניברסיטת חיפה. המאמר מעמיק בטיפולים שניתנים לאנשים המתמודדים עם בעיות קשב וריכוז, ADHD, ADD ועוד. במאמר, דוד וסימה יגיל בוחנים את ההשפעה של טיפולי דמיון מודרך הניתנים בשילוב עם שיטות טיפול נוספות.
הטיפולים עשויים לסייע לאנשים אשר מתמודדים עם סטרס וחרדות שונות, כמו גם למטופלים שמרגישים שהם לא רגועים ברמה הפיזית. למשל, אנשים שמתמודדים עם טיקים פיזיים. בדומה למקרים של אנשים המתמודדים עם חרדות, גם במקרה של טיק פיזי – ייתכן שהמקור לבעיה הוא רגשי. בפועל, טיפול של דמיון מודרך עשוי להתמקד הן ברמה הפיזית והן ברמה הרגשית – נפשית.
יחד עם זאת ואולי למרות זאת, טיפולי דמיון מודרך עשויים להיות אפקטיביים ביותר עבור אנשים מסוימים. אם נניח לרגע בצד את הדוגמה של ג’ו דיספנזה, שיחד עם ממצאיו עולות גם ביקורות על ממצאיו, יהיה אפשרי לדבר על דוגמאות מהחיים היום-יומיים שלנו. למשל, בוא נדבר על מקרים בהם אנשים מתקשים להירדם בלילות. במקרים אלו, מטפל בדמיון מודרך עשוי להדריך את המטופל כיצד להקשיב לנשימותיו, ידריך אותו כיצד לשקוע במחשבות ובדמיונות אשר מטרתם להסיט את תשומת הלב ממקור החרדה ולהצליח לישון.
אם נניח לרגע את הביקורות על ממצאי ג’ו דיספנזה בצד, הרי שייתכן כי בשיטת הדמיון המודרך, שמושפעת רבות מהגמישות המוחית שלנו וגם משליכה עליה – יש משהו שהמדע והרפואה עדיין לא לגמרי מבינים.
בשורה התחתונה, המדע והרפואה מלמדים אותנו ששיטות טיפול פעולות באופן שונה על מטופלים ומטופלות. בעוד שמטופל מסוים עשוי שלא להגיב כלל לשיטת טיפול X, מטופל אחר יהיה עשוי להפיק תועלת אדירה מאותה שיטת טיפול.
איך לתרגל דמיון מודרך?
בכדי להבין כיצד יש לתרגל דמיון מודרך, תמיד יהיה עדיף לפנות לגורם מקצועי ולקבל הדרכה מלאה. אבל יחד עם זאת, ישנם גם מספר תרגילים שתוכלו לבצע לבד בביתכם בכדי לנסות להגיע לנחלה של שלווה ורוגע. מטפלים באמצעות דמיון מודרך יכולים להמליץ לכם לעצום עיניים, להתרכז בנשימותיכם ולנסות לספור אחורה.
בזמן שאתם נושמים וסופרים אחורה (נניח מ-100 ל-0), המטפל ידגיש בפניכם את הפעולה של השרירים שלכם. המטפל יספר ויתאר לכם כיצד השרירים שלכם הולכים ונעשים רפויים, כיצד הגוף “שוקע” יותר ויותר לתוך המיטה, הולך ונעשה כבד. זוהי רק דוגמה לאופן בו מטפלים בדמיון מודרך עשויים לפעול. יחד עם השיטות שציינו כאן לעיל, ישנן שיטות שונות שמטפלים נוהגים להשתמש בהן בכדי להדריך את המטופל לרוגע, שלווה ועד הדרכת שינוי דפוסי הפעולה של המטופל.
