יום אחד, ג’ורג’יו סופינו, שהוא חבר פייסבוק שלי, ניגש למכונית שלו וגילה שרכב אחר נתן לה מכה, שגרמה לנזק. הרגש הראשון שעלה בו, מן הסתם, היה כעס ותסכול. אבל: כל זה נעלם כשהוא ראה שהפוגעת השאירה לו פתק מתנצל. על הפתק היה כתוב: “שלום, מתנצלת. בטעות נתתי לרכבך מכה קטנה מעל הגלגל האחורי משמאל. אשמח לתקן את הנזק. עדי”

ג’ורג’יו העלה לפייסבוק צילום של הפתק וכתב פוסט בזו הלשון: “זה מבאס לחזור לאוטו ולגלות מכה קטנה מעל הגלגל השמאלי. אבל יש את הפעם הזאת שמישהי משאירה פתק, עם פרטים והתנצלות והרגע המבאס הזה עובר, ואתה מחליט לא להתקשר. לחיות עם המכה ולקבל אותה כברכה. כסימן למזל.”

הפוסט זכה למאות לייקים ולעשרות תגובות נלהבות, שמביעות הערכה לשני הצדדים. ההתלהבות של הגולשים נובעת מכך שהתנצלות ומחילה אינם טריוויאליים. כשההתנצלות אותנטית, היא באה בעקבות רגשות של חרטה, אשמה וצער. במקרה זה הפוגעת גם התנצלה, גם לקחת אחריות וגם ציינה בדיוק מה הנזק שהיא עשתה וגם הציעה לתקן את הנזק.

זוהי התנצלות מלאה, עם כל המרכיבים שיש בהתנצלות אמיתית, כפי שמגדירה אותם הפסיכולוגית בוורלי אנגל, במגזין המקצועי Psychology Today [1]:

  1. הבעת חרטה
  2. לקיחת אחריות
  3. תיקון הנזק/ריפוי

אנחנו רואים במקרה הזה, שלקוח מהחיים, שההתנצלות הייתה בעוצמה כל כך גדולה עבור זה שנפגע, עד שבנוסף לזה שהוא סלח לפוגעת, הוא אפילו לא מימש את זכותו לפיצוי.

ואכן האירוע שתואר כאן הוא לא טריוויאלי, כי סליחה היא תהליך שרבים מתקשים בו [2]. יש שקשה להם להתנצל ויש שקשה להם לסלוח.

מדוע קשה לנו לבקש סליחה?

לא בכל מצב קשה לבקש סליחה. יש דרגות שונות של פגיעה ובהתאם לכך, גם הקושי לבקש סליחה. יש הבדל בין פגיעה מכוונת ופגיעה בשוגג, כאשר על הראשונה קשה יותר לסלוח מאשר על השנייה ויש דרגות שונות של פגיעה, על הספקטרום שנע מפגיעה פעוטה ועד לפגיעה חמורה. בכל מקרה, לבקש סליחה ולסלוח כרוך בתהליכים שלרבים יש קושי איתם. זה לא מקרה שחברות ובתרבויות שונות כמו גם בדתות – יש טקסים ונהלים טקסיים לנושא הסליחה והמחילה, אלה טקסים ונהלים שמקלים על האדם לבקש סליחה. כך למשל:

  • בנצרות יש אפשרות מובנית לקבל מחילה. מספיק ללכת לווידוי שנעשה בצורה דיסקרטית כשהמתוודה הוא אנונימי בפני הכומר. ההליך הזה מאפשר מחילה רק מעצם החרטה של הפוגע וללא הכרח לפנות ישירות לנפגע.
  • ביהדות יש פרק זמן מיוחד בכל שנה שמיועד לתפילות של בקשת סליחה מאלוהים על החטאים והעוולות שעשה האדם בשנה שחלפה. תהליך של בקשת סליחה שמגיע לשיא בצום של יום כיפור.
  • בחברה הערבית יש מקום של כבוד לסליחה ב”סולחה” או “צלחה” בערבית: الصلحة, שהוא הליך של גישור בין הפוגע לנפגע. שאם וכאשר הוא מסתיים בטוב – יש בסופו פיצוי לנפגע.
  • במערכת המשפט יש הליך מסודר של גישור בין צדדים, שיש ביניהם עימות ומחלוקת, כשלעיתים הפיצוי כולל בקשת סליחה של הפוגע לנפגע כשלבקשת הסליחה הזו יש ערך של ממש בהסכם הגישור הסופי.

אבי תורת הפסיכואנליזה, ד”ר זיגמונד פרויד, הסביר שהמבנה הנפשי שלנו הוא שקובע מה היכולת שלנו לסלוח. פרויד טען שיש הבדל אישיותי, בין זה שיודע לסלוח לבין זה שלא יודע לסלוח, כאשר, זה שלא סולח, הוא אדם פחות מפותח מאדם שהוא סלחן יותר. על פי פרויד, זה שמתקשה לסלוח הוא נקמן, שרוצה להעניש את כל מי שפועל כלפיו בצורה שחורגת מהסטנדרטים ואילו האדם הסלחן, הוא זה שמסוגל לראות תמונה מורכבת של העולם ולכן אין לו ציפיות שהן לא הגיוניות ולא סבירות מאנשים. האדם שאיננו מתקשה לסלוח, הוא אדם שמסוגל לגלות גמישות בציפיות שלו מאחרים וסלחנות כלפיי מי שלא עומד בציפיות שלו.

הפסיכולוג רועי סמנה במאמר שכתב בנושא הסליחה [3] מציין שגם בכתבים יהודיים וגם בכתבים נוצרים נטען, כי האדם מטבעו, לא נוטה להתנצל אם וכאשר הפגיעה שהוא ספג היא חזקה, עמוקה ומאוד מכאיבה. הדחף של המין האנושי חזק במיוחד לנקוט בגישה של ‘עין תחת עין’. סמנה מסייג ואומר שיש גם כתבים אחרים כמו כתבי הרמב”ם, שבהם הוא טוען שבקשת סליחה אמיתית ואותנטית תוך הבעת חרטה של הפוגע וניסיון שלו לתקן את העוול מחייבת מחילה. שהבחירה אם לסלוח או לנטור כבר אינה עומדת בפני היהודי הדתי וחלה עליו חובה לסלוח ולהתפייס עם הפוגע.

בכל מקרה, הדיון כאן מבהיר שלבקש סליחה זה תהליך שקשה לרבים עד כדי כך, שתרבויות ודתות שונות היקצו לנושא הסליחה טקסים מיוחדים שכוללים ליווי בתהליך.

מדוע לעיתים קשה לנו לסלוח?

לרוב האנשים קשה לסלוח על פגיעה קשה, הן נפשית והן פיזית. אבל, מתברר שלמרות שזה מיעוט שבמיעוט יש מי שגם מסוגל לסלוח למחוללי הזוועות הגדולות ביותר בהיסטוריה.

כך היה, במקרה של אווה מוזס-קור מתאומי ד”ר מנגלה ששרדה את הניסויים האיומים של מנגלה וסלחה לו ולנאצים בכלל. ההסבר שלה היה שזה לא שהנאצים ראויים לסליחה וזו בהחלט לא הסיבה שהיא סולחת להם, אלא, שהיא סולחת כדי להשתחרר מהשנאה. מוזס-קור הדגישה שהיא איננה רואה עצמה קורבן, אלא כגיבורה שראויה להשתחרר מהעבר שכל כך הכביד עליה כל השנים:  “לקורבן יש הזכות להיות חופשי – ואדם לא יכול להיות חופשי ממה שאחרים עוללו לו, אם הוא לא יכול להתנער מן הנטל היומי של כאב וזעם” אמרה. בניגוד למוזס-קור, יונה לקס, ניצולת השואה אחרת, גם היא כי מתאומי מנגלה, טענה ש: “על זוועות כאלה אי-אפשר לסלוח.”

הסליחה של אווה מוזס קור, עוררה מיליוני תגובות מרחבי העולם ובין היתר היו תגובות רבות שכללו ביקורת נוקבת, בעיקר משורדי שואה אחרים, שהתקשו לעכל את ההתנצלות. כאן המקום לציין שאווה מוזס-קור, הבינה מה שרבים מתקשים להבין: שלסלוח למי שפגע בך, עוזר בראש ובראשונה לך – מי שסולח – להשתחרר מהפגיעה ומהאירוע שהיה בעבר.

קשה ככל שיהיה, חשוב להדגיש, שלסלוח לא חייב להיות מלווה בלשכוח. מוזס-קור מעולם לא שכחה את הזוועות שעשו לה וליהודים בכלל, אבל, היא כן הצליחה להשתחרר מהרגשות הקשים שליוו אותה עשרות שנים. עם כך, הקושי שבו נתקלים רוב האנשים לסלוח, תואם את דרגת הפגיעה ואת חומרתה.

הסליחה של מוזס קור הייתה גם לאדם שפגע בה ישירות וגם סליחה קולקטיבית לנאצים. סליחה על אירוע שפגע באנשים רבים, היא סליחה מסוג מיוחד שכשהיא מגיעה ממנהיג – יש לה משמעות פוליטית ומדינית. כך היו שתי בקשות הסליחה של אהוד ברק.

עד כמה אתם מאושרים מ-1 עד 6?
גלו דרך מחשבון האושר שנבנה ע״י פסיכולוגים מאוניברסיטת אוקספורד (100% אנונימי).

האחת בחודש אוגוסט 1997 כאשר בהיותו יו”ר מפלגת העבודה, ביקש ברק סליחה מבני עדות המזרח, המתגוררים בעיירות הפיתוח, בשם המפלגה ובשם מפא”י ההיסטורית, בגלל עוגמת הנפש הרבה שנגרמה להם בשנותיה הראשונות של המדינה על ידי תנועת העבודה. ההתנצלות הפומבית השנייה של ברק הייתה לערביי ישראל על אירועי אוקטובר 2012.

התנצלות של מנהיג כלפי ציבור גדול היא צעד חריג, בעיקר משום שיש בה הצהרת לקיחת אחריות על העוול, שנגרם לאותו ציבור, ואהוד ברק עשה צעד נדיר ואמיץ בכך שהתנצל.

מהם היתרונות והתועלת בלבקש סליחה מאחרים?

יש סוגים שונים של בקשת סליחה ולכולם יש יתרונות ברורים, רובם ככולם דומים ומשיקים.

  1. בקשת סליחה פומבית: בפני אוכלוסייה מסוימת שתוארה לעיל בדוגמא של שתי ההתנצלויות הפומביות של אהוד ברק. התנצלות פומבית על עוול שנגרם לאוכלוסייה מסוימת היא התנצלות שיכולה לשפר את הסיכוי שהאוכלוסייה הנפגעת תתפייס עם הפוגעים. העובדה שהפיוס כזה נעשה אפשרי, נובעת מכך שמי שמייצג את הגורמים לעוול ולפגיעה, מבין את הבעייתיות של המעשים, מבין את עומק הפגיעה ולוקח אחריות על המעשים והעוול שנעשו לאוכלוסייה שממנה הוא מבקש סליחה.
  2. בקשת סליחה של האדם לאלוהיו: המחשבה שנסלח לנו על ידי אלוהים מקלה על המצפון שלנו, מאפשרת לנו להמשיך הלאה ולתקן את דרכנו.
  3. בקשת סליחה מעצמנו: הסליחה העצמית מאפשרת לנו “לפתוח דף חדש” בהתנהגות שלנו ומורידה את רגשי האשמה והביקורת העצמית.
  4. בקשת סליחה אישית: זו התנצלות כלפי אדם שפגענו בו. היישום של ההתנצלות בפני אדם בו פגענו היא אולי הכי חשובה מכל 4 סוגי ההתנצלות.

מאחר שההתנצלות האישית בין אדם לחברו, היא כל כך משמעותית, נרחיב על התנצלות זו, על היתרונות והתועלות שיש בה.

ההשפעות החיוביות של התנצלות פשוטה וכנה

  • התנצלות יכולה להמיס את הלבבות הקשוחים ביותר ולשבור את החומות הגבוהות ביותר. התנצלות כנה, יכולה לשקם יחסים, לפתור עימותים ולהחזיר הרמוניה חברתית. ההתנצלות יכולה גם לבנות אמון מחודש. כך למשל יכולה ההתנצלות לקרב שוב בין חברים ובני משפחה שהתרחקו מהפוגע וגם לבניית אמון מחודש שיכול להביא למשל להצלת נישואים. וההפך: מי שפוגע ומסרב להתנצל, עלול לגרום לחברויות קרובות שיש לו להתרסק, למשפחה שלו להתפרק ולערעור הנישואים.
  • ההתנצלות מאפשרת גם לפוגע וגם לנפגע – להתקדם הלאה. לא להיתקע בעבר.
  • ההתנצלות מובילה לירידה או להפסקה של רגשי אשמה וחרטה, שגורמים לעיתים ללילות חסרי שינה ולפגיעות אחרות באיכות החיים הפיזית והנפשית. על פי הרפואה הסינית כשאדם משקר או פוגע באחר, השקר או העוול מתיישבים לו בתאי הגוף וזה יכול לגרום לנזק פנימי. ברגע שהאדם מתנצל הגוף מזהה אם זו התנצלות כנה או לא ואם זו אכן התנצלות כנה יש ריפוי.
  • ההתנצלות כרוכה לעיתים בתחושה של בושה ואפילו הרגשה של השפלה. זה יכול להביא גם את האדם השחצן ביותר לגישה יותר צנועה. ל’ויתור על האגו’.
  • להתנצלות יש את הכוח לשפר אצל המתנצל את הדימוי העצמי וההערכה העצמית שנפגעו ולהפחית את רגשי האשמה.
  • התנצלות שכוללת הבעת החרטה וכל הכרוך בכך, מקשה על הפוגע לחזור על ההתנהגות הפוגענית.

מהם היתרונות ומהי התועלת בלסלוח לאדם אחר?

היתרונות שיש בלסלוח דומים ליתרונות של בקשת סליחה [4]. לשני המקרים הן בקשת סליחה והן הקבלה שלה יש חשיבות בריאותית, פיזית ונפשית. בעוד מבקש הסליחה מוריד אצלו את ייסורי מצפון, החרטה, הבושה וכדומה. גם מי שסולח לפוגע מביא להורדת רגשות שליליים כמו כעס, רצון לנקמה, תסכול ועלבון, שמתעוררים כשמישהו פוגע בנו. כמו כן, ההתרחקות ועוינות שמתפתחות לעיתים קרובות בעת הפגיעה, יכולים להסתיים לטובת קרבה ואמפתיה.

1. הסליחה משפרת את המערכת החיסונית

ניתן לראות את זה במחקר [5] שנעשה בשנת 2011 באוניברסיטת דיוק (Duke University) בצפון קרוליינה שבארצות הברית, שנחשבת לאחת האוניברסיטאות היוקרתיות והמובילות בעולם. המחקר נערך בקרב אנשים החיים עם איידס. לסלחנים בין הנבדקים, הייתה ספירה גבוהה יותר של תאים שמשפרים את המערכת החיסונית.

2. הסליחה מועילה ללב

ניתן היה לראות את זה במחקר [6] שנערך בשנת 2014 באוניברסיטת מדינת פלורידה (University of Florida). נמצא במחקר, כי עוינות וכעס פוגעים בפעילות הלבבית, ולכן מומלץ לחולי לב לעבור תהליך של סליחה כלפי מי שפגע בהם. המחקר בדק 308 נשים, שהדגימו כיצד הסליחה גורמת להפחתת הפעילות המאומצת של חדרי הלב, כאשר נשים שחוו מצב של סליחה אימצו את חדרי הלב פחות מאשר אלו שסיפרו כי אינן סולחות.

3. הסליחה היא תרופה טבעית כנגד דכאון

ממחקר [7] משנת 2014 שנערך באוניברסיטת מיזורי (University of Missouri) על גברים ונשים בגילים מתקדמים (מתוך הנחה שאלה הגילים בהם נערך חשבון נפש מול העבר) עלה שמי שנוטה יותר לסלוח למי שפגעו בו, הפגין פחות סימפטומים של עצב ודיכאון.

4. הסליחה מפחיתה כאב

כתב העת המדעי Journal of Behavioral Medicine מצא בסקירת מאמרים כי הסליחה מקלה על מחלות וכאבים. אחד הממצאים מאותה סקירה מתייחס למספר מחקרים שמצאו, כי אנשים שנטו לסלוח לאחרים דיווחו על רמות נמוכות יותר של כאבים בגב, מאשר אלה ששמרו טינה.

5. הסליחה משפרת את היכולת לצאת מהתמכרויות שונות

כך, על פי ניסיון של מכוני גמילה ידועים ברחבי העולם [8]. במקרים רבים ההתמכרות התחילה בעקבות טראומה, התעללות והזנחה. בתהליך ההחלמה מהתמכרות עולה היכולת להתמודד עם כעסים אז להשתחרר מהם. בין היתר על ידי סליחה לאחרים ולעצמנו.

תהליך הסליחה הוא תהליך חשוב עד כדי כך, שתרבויות ודתות שונות הקצו לו טקסים והליכים. יש שאומרים שלסלחנים יש אישיות שונה מנוטרי הטינה ובראשם ד”ר זיגמונד פרויד, שטען שהסלחנים הם אנשים גמישים בעוד הנקמנים אנשים נוקשים יותר. הקושי לבקש סליחה נובע מהקושי להודות בטעות ומהקושי להראות פגיע ואילו הקושי לסלוח גדל, ככל שרמת הפגיעה גדולה יותר כדוגמת קיצון היא סליחה לפושעים ופושעים נגד האנושות כמו הנאצים.

לתהליך הסליחה יש יתרונות ברורים עבור מי שמבקש סליחה ועבור מי שסולח. המבקשים סליחה יכולים להציל את הקשרים החברתיים שלהם ואת קשרי המשפחה, הם מאפשרים לעצמם, שלא להיתקע בעבר וברגשות שליליים והם מפחיתים רגשי אשמה וחרטה ולפגיעות אחרות באיכות החיים הפיזית והנפשית.

ההתנצלות גוררת לעיתים קרובות לירידה בשחצנות לטובת צניעות וויתור על האגו וכן לשיפור הדימוי העצמי וההערכה העצמית. ואחרון חביב – ההתנצלות שכוללת חרטה מעכבת או מונעת מצב של פגיעה מחדש / פעם נוספת. הסליחה טובה ובריאה גם לסולח. היא משפרת את המערכת החיסונית, היא מועילה ללב, מפחיתה דכאון, כאב פיזי ומחלות והיא אפילו מסייעת לצאת מהתמכרויות.

גם למחילה יש יתרונות בריאותיים ויתרונות אחרים: הסליחה למי שפוגע בנו מחזקת את המערכת החיסונית ומשפרת את התפקוד של הלב, הסליחה לזולת היא  גם תרופה טבעית לדיכאון היא מפחיתה כאב ומסייעת להתגבר על התמכרויות.

אז אם אתם דואגים לבריאותכם הפיזית והנפשית – לימדו לבקש סליחה כשפגעתם במישהו ולסלוח למי שפגע בכם.