שני כנפו

בואו נודה באמת, לא כולנו בדיוק “ספונטניים”. יש בינינו שיותר מופנמים, יש שאוהבים את השגרה שלהם, וחלקנו פשוט מפחדים מסיכונים. אך האם זה אומר שמנת הספונטניות בהכרח פסחה עלינו? אולי אנחנו יכולים פשוט להסתכל עליה אחרת. בכתבה הבאה נבין מהי ספונטניות? מה מונע מאיתנו לייצר אותה בחיי היום יום שלנו? וכיצד ניתן לשלבה בשגרה באופן שמתאים לנו.

אתם ודאי מכירים את הנרטיב החוזר בסרטי הרומנטיקה – “היית כאן כל הזמן ואני לא ראיתי”. ובכן, במקרה הספציפי של כתבה זו, לא מדובר בידיד קרוב אשר חמק מעינינו, אלא בנו. השאירו את הציניות בצד, ובחנו מהי אהבה עצמית עבורכם.

אנו מורגלים לשמוע על חשיבות היצירתיות לחיינו, ועד כמה זה מועיל ומקדם להיות בעל חשיבה יצירתית, אך כמה מאיתנו יודעים מה עומד מאחורי היכולת הזו? מה התנאים המאפשרים ליכולת זו לבוא לידי ביטוי? הכתבה הזו תעניין אתכם במיוחד, באופן היצירתי בה תפרק את הנושא למרכיבים ותרכיב בחזרה לתוצר מאד יצירתי במינו.

אנחנו חיים בתרבות אינסטנט. המון מאמצים נעשים בשביל להביא לנו כמה שיותר בכמה שפחות זמן. הטכנולוגיה שמשרתת אותנו היום נעשית יותר ויותר חכמה ומיידית. מתי בפעם האחרונה מצאתם את עצמכם מחכים יותר ממאית השנייה כדי לקרוא את הפוסט האחרון בפיד שלכם בפייסבוק? או בשביל להוציא שיחה מהנייד? או לשלוח הודעת וואטסטפ? ומה קורה כשאנחנו לא מקבלים מענה מיידי?

חיים טובים הם קודם כל חיים שמתאימים לנו באופן אישי – חיים שתפרנו לעצמנו בהתאמה אישית מלאה. הבד שאיתו תופרים את החליפה הזאת עשוי מהמודעות העצמית שלנו – הרי מבלי להכיר את עצמנו היטב, איך נוכל לבנות חיים שמתאימים לנו ולצרכים האישיים שלנו?

בעידן שבו מעודדים אותנו להשיג ולהספיק, ולהיות חרוצים ופרודוקטיביים בכל רגע נתון (ואוי ואבוי אם לא), אנשים רבים מתקשים לאזן בין חיי העבודה לבין חיי הפנאי והמשפחה. חשוב לאזן את כף המאזניים וליהנות מכל הרבדים של החיים במידה שווה והגיונית.

זוהי תקופה טובה לסלוח ולבקש סליחה, אבל למעשה אין זמן רע לעשות זאת. יש משמעות גדולה לאפשרות להתקדם הלאה ולא לנטור טינה, אלא לנהוג באמפתיה ובהבנה שאמנם אף אחד לא מושלם – אבל הסליחה הופכת את המבקש ואת הסולח לשלמים יותר.

בעולם שבו פגמים ניתן להעלים באמצעות פילטרים, והכל חייב להיות מושלם לכאורה, לא קשה ליפול למלכודת החתירה לשלמות. זה בסדר גמור לשאוף להשתפר ולהיות הגרסא הטובה ביותר של עצמנו, אבל פרפקציוניזם מוגזם גם מעכב אותנו וגם פוגע בבריאות.

באמצעות משחק משותף ניתן לשפר מיומנויות של תקשורת בין-אישית, להעלות את הביטחון העצמי, לזהות קווי אופי ולהפגין חשיבה יצירתית. בעידן של טכנולוגיה ומסכים, יש לכך חשיבות רבה גם לילדים וגם למבוגרים.

משמעות היא בגדר צורך נפשי אמיתי. כולנו צריכים סיבה, מטרה או תכלית. כשאנחנו חשים שיש משמעות ממשית למעשיינו ולחיינו – הבריאות הנפשית שלנו משתפרת ואיתה גם רמת התפקוד. מחפשים משמעות? כך תמצאו אותה.

דחיינות היא דפוס פעולה נפוץ, שמאופיין בדחיית מועד הביצוע של משימות שונות עד לרגע האחרון. הדחיינות מפריעה לנו לעמוד ביעדים, מכניסה אותנו לסטרס ומשפיעה לרעה על בריאות הנפש. כך תוכלו להתגבר עליה ולהספיק הרבה יותר.

סדר בחיים משמעותו גם סדר בראש וסדר בנפש. שמירה על סדר מאפשרת לנו שליטה גבוהה יותר בחיינו וקרקע לעמידה ביעדים שהצבנו לעצמנו. כך תשמרו על סדר ביעילות במרחבים השונים של חייכם ותשפרו אותם באופן ניכר ומגוון.

הנטייה לקחת דברים באופן אישי ולעיתים גם להיעלב מכניסה אותנו לתוך תבנית מגבילה, שפוגעת בנו ומעכבת את ההתפתחות האישית שלנו. לרוב מה שנאמר לנו כלל איננו אישי, ובכל מקרה היעלבות איננה תורמת לנו דבר ורק פוגעת בנו. הסיבות והפתרונות לסוגיה מחכים לכם בפנים.

היכולת שלנו לשלוט על עצמנו משפיעה על היכולת שלנו להכתיב את חיינו ולנווט אותם כמו שאנחנו רואים לנכון. שליטה עצמית משפרת את התפקוד שלנו, את שיקול הדעת ואת הרווחה הנפשית. כך תקחו את המושכות לידיים שלכם.

השחזת מיומנויות השיח והתקשורת הבין-אישית תעזור לכם להותיר רושם ראשוני מוצלח ולהותיר חותם בזיכרון של מי שאתם מדברים איתו – בכל מקום באשר הוא. כך לא ישכחו אתכם ותוכלו להשפיע. כך תהיו אנשי שיחה טובים ומעניינים יותר.

אמנם על פניו הוא נשמע אינטואיטיבית כלא הגיוני, אך פחד מהצלחה הוא אמיתי ומהווה במידה רבה פחד מאי-הוודאות שמביאים איתם שינויים שחלים בחיינו בעקבות ההצלחה. באמצעות הגדרה של מהי הצלחה עבורנו באופן אישי וזיהוי הפחד מהצלחה אפשר להתגבר עליו ולא לאפשר לו להיות לנו למכשול.