החיים באותו בית, מזמנים מטבע הדברים חיכוכים, מעצם השהייה באותו חלל והצורך לחלוק את משאביו. כשמדובר בשני אנשים שחיים בזוגיות, מתווספים התלות ההדדית, הרגשות, הציפיות, הצרכים והרצונות, לכדי קלחת מבעבעת, המתפרצת לעיתים.

מחלוקות המתעוררות בזוגיות, הן מהסוג שקשה ליישב. מחינוך הילדים, דרך הנוכחות והמעורבות בבית, ההוצאות הכספיות, החיבה לצורות בילוי שונות ועד לתדירות יחסי המין.

די ברור שכאשר כל אחד מבני הזוג מגיע לקשר עם מערכת ערכים וחינוך שונים ולעתים תופס אחרת את המושג זוגיות טובה, יש התנגשויות.

מהי אומנות הויכוח?

לאור סל הערכים השונה שכל אחד מגיע איתו לזוגיות, מריבות בזוגיות הן בלתי נמנעות, אבל הן לא חייבות להוציא את הרע משני הצדדים ולכרסם במערכת היחסים.

לפעמים דווקא להפך, ויכוח טוב יכול להביא לצמיחה של הזוגיות ולשיפורה.

מכיוון שכך, במקום לנסות למנוע את העימותים, עדיף ללמוד ולתרגל את אומנות הויכוח ולהשקיע בבניית תקשורת מקרבת. ויכוח יכול להתנהל בטעם טוב ואפילו לעודד מיומנויות של יישוב חילוקי דעות, קבלת ביקורת, הכלה והאזנה לאחר.

צריך לזכור שמריבות על עניינים קטנוניים לכאורה, הן לפעמים ביטוי לקונפליקטים עמוקים בין הצרכים, הרצונות וההעדפו/ת של שני הצדדים. גם אם לא ניתן לפתור את כולם, חשוב שכל אחד מבני הזוג ידע להביע את רצונותיו וגם לעמוד על שלו.

דו שיח בונה, הוא כזה שיוצאים ממנו בתחושה חיובית. לא הניצחון בוויכוח חשוב, אלא האופן שבו הוא השפיע על מערכת היחסים. האם הוא תרם להקשבה והכרה ברגשות הזולת או הידרדר לפגיעה והטחת האשמות.

איך לא מתווכחים?

ויכוח זוגי יכול להפוך בקלות לשיח אלים, קולני ובעיקר הרסני למערכת היחסים. האירוע יוצא משליטה, כשכל אחד מהצדדים מתרכז רק בנרטיב שלו, בכעס ובפגיעה שלו. כאשר גם הדציבלים עולים ונפלטות אמירות פוגעניות, המצב בהחלט יכול להסלים ולהידרדר.

את אמנות הוויכוח, אפשר משום כך להגדיר, גם על דרך השלילה.

הפסיכיאטר ד״ר פרדריק ניומן מפרט במאמר שפורסם ב-Psychology Today את הדרכים שבהן לא כדאי ללכת, כאשר שמתפתח ויכוח עם בן או בת הזוג [1]: לא כדאי לרתום את העימות לביסוס של שליטה בבן הזוג, לא להשתמש בכינויים פוגעניים, לא לאיים באלימות פיזית, לא לשלוף אירועים מהעבר לצורכי ניגוח, לא לתקוף את אישיותו של בן הזוג ולא להשוות אותו לבן משפחה בלתי אהוד (“את מתנהגת בדיוק כמו אימא שלך”).

איך מתווכחים נכון בזוגיות?

המטפלות הזוגיות מיקי לוין פל ודליה עידן, מציעות לבחור בקפידה על מה נלחמים ועל מה לא. לדבריהן, לא כדאי לצאת לקרב על כל דבר או לבזבז אנרגיות נפשיות על נושאים זניחים [2].

“הקדישו את מלוא תשומת הלב לפתרון קונפליקטים משמעותיים”, הן מציעות, “הנוגעים לחינוך הילדים, לקשב ולתשומת הלב ההדדיים וכן הלאה”.

האם ויכוחים טובים לזוגיות ומהי חשיבותו של הכעס?

ויכוח כאמור לא חייב להיות שלילי ומאיים, כשהוא מספק הזדמנות להביע עמדה ולהפגין אסרטיביות, מעלה על השולחן את הדברים החשובים ולעיתים מאפשר התפכחות מתפיסה אידיאלית ולא ריאלית של בן הזוג ושל הקשר הזוגי.

בנוסף, מריבה היא הזדמנות להביע כעס, תגובה אוניברסלית לנסיבות מתסכלות ורגש לגיטימי לחלוטין.

לדברי עילי קרלן, פסיכולוג קליני ומטפל מיני, לכעס יצא שם רע ופעמים רבות הוא אינו זוכה לכבוד הראוי לו. לדבריו, אנחנו בוודאי לא כמהים לכעס כמו לרגשות דוגמת שמחה או אהבה, אבל זקוקים לו לא פחות.

“בדומה לצחוק ולאהבה”, הוא כותב, “הכעס הוא ביטוי אותנטי לרצונותינו ולצרכינו. הכעס מגן עלינו. הוא מאותת שמישהו מסיג את גבולותינו, פוגע ברגשותינו, או מאיים על משהו שחשוב לנו. הוא מנחה אותנו, הופך אותנו ערים לזכויותינו ודוחק בנו להיות אסרטיביים ולכן חשוב שנכיר בכעס ונביע אותו”.

עד כמה אתם מאושרים מ-1 עד 6?
גלו דרך מחשבון האושר שנבנה ע״י פסיכולוגים מאוניברסיטת אוקספורד (100% אנונימי).

הימנעות מעימותים בזוגיות, יכולה לדבריו, לנבוע מפחד מההרסנות של הכעס למערכת היחסים, אבל בטווח הארוך, היא תדכא את האינטימיות הזוגית, התשוקה ואת היכולת לאהוב [3].

במחקר שערך גוטמן (2011) התבקשו בני הזוג לדבר 15 דקות על אירועי היום, מחלוקות, נושא נעים. נערכו תצפיות על המשתתפים, אינטונציה והבעות פנים לצד בדיקות של קצב הלב, זרימת הדם ועוד. המחקר הצליח לנבא למעלה מ-90% דייקנות, האם בני הזוג ייפרדו או יישארו ביחד. במחקר נמצאו 4 מבשרי פרידה: ביקורתיות והאשמות, בוז, הגנתיות והתעלמות [4].

אז איך רבים נכון בזוגיות?

להלן 11 עקרונות מנחים:

1. דיבור ישיר

אם אתם רבים על שטויות, נסו לבדוק מה באמת עומד מאחוריהן. דיבור ישיר על שורש העניין ושימוש בתקשורת מקרבת, אולי יפתרו את הבעיות וימנעו מריבות מיותרות. את השיחה כדאי לקיים כמובן במצב של רוגע ולא כשהרגשות מציפים (המטפל הזוגי ד”ר מרטי נמקו).

עצת מומחי הזוגיות ג’ון וג’ולי גוטמן בספרם “7 העקרונות לזוגיות מאושרת” [5]:

״לקבוע שמונה פגישות לדיון זוגי בנושאים מהותיים, כמו: אמון, קונפליקט, סקס, כסף, משפחה, הרפתקאות, רוחניות וחלומות. כל זאת, כדי ללבן ולשפר את ההבנות בנושאים הללו לפני שהמריבות ניצתות״.

2. קבלה והכלה

כמו שאתם מצפים מבן הזוג שיקבל אתכם כפי שאתם ולא ינסה לשנות אתכם, קבלו אתם גם אותו וגם את החלקים הפחות מוצלחים שבו, מה שיחסוך הערות ביקורתיות מצידכם, שהן יובילו למריבות.

3. הקשבה

הקשבה היא לא בהכרח הסכמה. פירושה פניות לשמוע את נקודת המבט של האחר. כשמפנים מקום ומקשיבים באמת, הוויכוח יכול להיות פורה.

4. שמירה על כבוד הדדי

גם בשעת כעס, מומלץ להימנע מאלימות מילולית, משימוש לרעה בפרטים רגישים הקשורים בבן הזוג, מאיומים ומהפעלת מניפולציות רגשיות.

5. התמקדות

כשמתעורר ויכוח בנושא מסוים, מומלץ מאוד להימנע מהרחבתו לשלל אירועים והתחשבנויות מהעבר, שלא יאפשרו התמקדות בסוגיה שעל הפרק.

6. הבנת האחר

למרות הנטייה הטבעית להגן בתוקף על עמדתנו במהלך ויכוח, הניסיון להיכנס לנעלי הצד השני, ישפיע עליו לטובה ויעודד את נכונותו להקשיב, להבין ולהתגמש.

7. הימנעות מריצוי

לצד חשיבותן של ההקשבה, ההכלה והגמישות, חשוב לדעת גם לעמוד על שלנו כשצריך ולא לגלוש לעמדה מרצה וכנועה, שמתחת לפני השטח תיצור רק תסכול וטינה.

8. הצבת גבולות לוויכוח

גם למריבה צריכים להיות גבולות ולא כדאי לגרור אותה למצב של נתק מתמשך. עדיף לחזור ולתקשר מיד עם רגיעת הרוחות. אם יש צורך בתקופת ריחוק להתאוששות, יש להצהיר על כך בגלוי בפני הצד השני.

9. התמודדות עם הסיבה למריבה

עם תום המריבה, מפתה לזנוח את הנושא שגרם לה ולהדחיק את המרירות והתחושות השליליות. אבל, חשוב להמשיך וללבן את הנושא בהזדמנות אחרת ובצורה רגועה ושקולה יותר, כדי למנוע מריבות נוספות, תסכול וטינה הדדית.

10. התנסות בטיפול זוגי

כשהמריבות תכופות, מאחוריהן עומדים קשיי תקשורת מהותיים וחסכים רגשיים והן הופכות גורם למצוקה ותסכול מתמשכים בזוגיות – כדאי לשקול טיפול זוגי. בנוכחות איש מקצוע ניתן להציף באופן מבוקר את גורמי העומק לסכסוך וליצור מרחב בטוח לתקשורת מקרבת.

11. הפקת פסגת פיוס

מריבות רבות מסתיימות במיטה, אבל יכול להיות נחמד לחגוג את הפיוס וההבנות החדשות גם בדייט, סוף שבוע רומנטי או כל בילוי זוגי אחר.