אתם וודאי מכירים את רגש הפחד העולה מהבטן ומציף את הנפש. התחושה לא נעימה (בלשון המעטה) והמחשבה על הדברים המפחידים מרתיעה מלנסות ולהעז. כשהפחד מנהל אותנו אנו כלואים בתוך מעגל קסם מרושע שקשה מאד לצאת ממנו. נשאלת השאלה – האם אנחנו יכולים לשכנע עצמנו לחשוב שפחד הוא רק מחשבה ומחשבה אפשר לשנות או להחליט שלא להקשיב לה? האם אנו יכולים להחליט שהגיע הזמן להפסיק ולפחד מהפחד  ולצאת לחופשי? ואם כן – כיצד?

מהו פחד?

פחד הוא רגש שנוצר בעקבות תחושה של איום אמיתי או דמיוני. אין זה משנה – עוצמת הפחד זהה בשני המצבים. כשאדם חש פחד נגרמים שינויים בתפקוד המוחי וכתוצאה מכך אף משתנה התנהגותנו.

בואו ניקח לדוגמה את אחד הפחדים הנפוצים – הפחד מהחושך. כשאדם פוחד מהחושך הוא בעצם מפחד מסכנות שעלולות להסתתר בחושך והוא אינו יכול לראות אותן ולהתגונן מהן. אנו, כבני אדם,  מסתמכים מאד על התפיסה החזותית שלנו וכשזו נלקחת מאיתנו – אנחנו פוחדים. לכן, בחושך נרגיש חרדה ואי נוחות רבה ונאלץ להסתמך יותר על החושים האחרים שלנו. זוהי גם הסיבה שכל רעש ואפילו הקטן ביותר מקפיץ אותנו בבהלה.

הפחד קשור גם להיבט האבולוציוני של האדם. הוא עזר לאנשים הקדמונים להישאר בחיים מכיוון ששימש כמנגנון אזהרה מדברים שעלולים היו לפגוע בהם. כמו כן, הוא הפעיל אצלם את יצר ההישרדות הבסיסי שהוא מנגנון הברח או הילחם – האם להתמודד ישירות עם הפחד או לברוח ממנו.

איך נראה הפחד שלכם?

בימינו אלו, כשאיננו צריכים עוד להילחם בנמר התוקף אותנו ביער, הפחד שינה את פניו והוא משמש כמנגנון אזהרה לבחירות שאנו עושים בחיינו. אומנם הוא עדיין מזהיר אותנו שלא לחצות את הכביש ללא נקיטת זהירות מתאימה, אך הוא גם מונע מאיתנו לעשות דברים מסוימים שאולי יכולים היו לשפר את חיינו לטובה. נניח במצב בו אנו מקבלים הצעה לעבודה חדשה ומאתגרת, הפחד יכול לומר לנו:  “אתה מסתכן. אולי עדיף שתישאר בעבודה הרגילה שלך, למרות שאתה רוצה להתקדם ולשנות כיוון. אתה יודע כמה דברים יכולים להשתבש בדרך לעבודה חדשה? זה לא שווה את הסיכון”.

אי אפשר לומר שדבריו של הפחד אינם ריאליים, כי אכן לא בטוח שתהיה מרוצה מעבודתך החדשה או שהממונים עליך לא ירצו לפטר אותך לאחר תקופת ההתנסות. הפחד משמש כאות אזהרה ומאלץ אותך לשקול את בחירותיך היטב לפני ביצוע ההחלטות. אולם, אין ספק שיש בו בהחלט גם צד מעכב ומרתיע שיוצר אצל האדם תירוצים שונים למה אסור לו לבצע דברים מסוימים ולמה עדיף להישאר באזור הנוחות המוכר והבטוח ולא לבחור בשינוי שאולי מבטיח התחלות חדשות, אך אינו בטוח.

אנו נוטים פעמים רבות להאמין לפחדים שלנו ועלולים להמשיך ולחיות ללא העזה ללכת אל משהו שאינו מוכר [1]. למרות, שהחיים שאנו באמת חולמים לחיות מחייבים פעמים רבות “לקפוץ למרות הספק” כדברי המורה הרוחני אושו. הפחד מתקשר למילים: חשש, חרדה, חוסר אונים וגם שעמום ותקיעות. אומץ הלב מתקשר למילים תקווה ואופטימיות לעתיד טוב יותר. הפחד שוכן בעבר, ההתגברות עליו והשינוי שבעקבותיו – שוכנים בעתיד.

להחליט לנהל את הפחד

כשהפחד מנהל את החיים [2] יש סיכוי שהאדם הסובל ממנו ימשיך לחיות באותו בית ובאותו מקום ישוב, יתפשר על בן/בת זוג לא מתאים או לא מאתגר מספיק ויסכים לבינוניות בתחום העבודה והלימודים ובתחומים נוספים של חייו. ההחלטה להילחם בפחד ולחיות את החיים שבאמת רוצים על היבטיהם השונים – הינה משמעותית ביותר בחיי האדם. אחת הדרכים היא  להתייחס לפחד כאל מחשבה או שיחה פנימית ביני לבינו. שיחה, שמתנהלת מתוך הרגל של חיים שלמים בשבי הפחד ואינה מעידה דבר על נכונותה. אם נפסיק לייצר את השיחה הזאת ונפסיק להאמין לפחד – הוא ילך ויתמעט בתוכנו. אם לא נפחד, נהיה חופשיים.

המוח שלנו יכול לבוא לעזרתנו – צריך רק לבחור להפעילו

המוח שלנו מתוכנת להרגיש פחד, אבל גם מתוכנת לאפשר לנו להתמודד עם מצבים לא בטוחים ועם סכנות. במחקר שנערך במכון ויצמן בדקו מה קורה במוח כשמתמודדים עם פחד. הכניסו נבדקים למכונת ה-MRI, כשמאחורי ראשם הוצב נחש חי בתוך מסוע. משימתם הייתה לנסות ולקרב אליהם את המסוע עד כמה שהם מסוגלים. בניסוי נמצא שאצל כל הנבדקים נצפתה תחילה פעילות עצבית מוגברת באמיגדלה, שידועה כמגבירה את פעולתה במצבי פחד, ובכל פעם שהנבדקים ניסו לקרב אליהם את הנחש החל לפעול גם אזור נוסף באונה הקדם־מצחית במוחם.

הסתבר, שככל שהנבדקים פחדו יותר התחזקה הפעילות המוחית באזור זה וככל שהוא היה פעיל יותר, כך הפעילות באמיגדלה (ותחושת הפחד) פחתה.

עד כמה אתם מאושרים מ-1 עד 6?
גלו דרך מחשבון האושר שנבנה ע״י פסיכולוגים מאוניברסיטת אוקספורד (100% אנונימי).

החוקרים כינו את האזור המוחי הזה –  “מרכז האומץ”. מכאן מסתבר שיש לכל אחד מאיתנו “מרכז אומץ” מובנה בראשו, אך יש צורך להפעילו. חשוב גם לציין, כי אומץ אינו היעדר פחד, אלא המוכנות לפעול על אף הפחד. בכל פעם שפועלים אל מול הפחד – אזור זה במוח מתרגל את פעולתו. וכך מסתבר שככל שתאתגרו עצמכם יותר, כך תפחדו פחות ותרגישו מסוגלים הרבה יותר.

טיפים להפסיק לפחד מהפחד

1. להכיר ברגש הפחד

ראשית, חשוב להכיר שפחד הוא רגש ככל הרגשות והוא חלק מחייו של כל אדם. חשוב שלא לברוח ממנו כי זה רק מגביר אותו ומוסיף תחושות של לחץ וחרדה. אסטרטגיה יעילה יותר היא להכיר בו ובתחושות שהנפשיות הגופניות שהוא מעורר. כשמחליפים את הבריחה וההתנגדות בהתבוננות ומודעות רגש הפחד פוחת.

2. “כוונה פרדוקסלית” – להסכים להרגיש את הפחד

ד”ר ויקטור פרנקל, אבי הלוגותרפיה, פיתח טכניקה שנקראת “כוונה פרדוקסלית”, שבה המטופל מנסה בכוונה תחילה להרגיש את התחושה המפחידה ובדרך זו – היא פשוט דועכת. ההיגיון בכלי טיפולי הוא שכדי להתגבר על הפחד עלינו להפסיק ולהימנע ממה שמפחיד ודווקא לעשותו ללא הצלחה. אז ניתן להיווכח שהשד לא נורא כ”כ, אנו מסוגלים להתמודד עם התוצאות ואולי אפילו להרוויח מכך בכיוונים שלא חשבנו עליהם לפני כן.

3. להבין את מסר הפחד

לראות את הפחד כמתנה מהתת -מודע, שמניע אותנו להיות טובים יותר וליצור שינוי בהתנהגותנו. לדוגמה: אם מישהו פוחד לעמוד בפני קהל בגלל שאינו בוטח בעצמו שהוא נשמע מקצועי מספיק, ניתן לפרש את מסר הפחד כהזמנה לשקוד יותר על החומר או לשפר את מראה המצגת [3]. פחד נועד לגרום לנו להיות ערניים וחדים יותר, מוכנים יותר. הבעיה היא שאנחנו שוכחים את המסר הזה ורק פוחדים מהפחד.

4. לזהות את מקור הפחד

האם הוא נובע מחוויה טראומתית בעבר שלא עבדה כראוי ולכן אנו חווים אותה כמשהו מפחיד שיש להימנע ממנו. אולי בשל כך, כל פעם שאנו נחשפים לטריגר שמזכיר לנו אותה גם באופן לא מודע – הפחד עולה שוב. לכן חשוב לחזור לעבר ולעבד מחדש את החוויה השלילית שחווינו. כמו כן חשוב להבין שהיום אנחנו בנקודה אחרת מאשר בעבר.

5. להניע עצמנו לפעולה

נשאל את עצמנו: “מה אני מוכן לעשות עכשיו כדי לשנות את המצב”? להיחשף לפחדים בהדרגה על ידי הפחתה של הימנעויות והגברה של התנהגויות המעניקות ביטחון. שאלו את עצמכם גם: “מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? האם לא אוכל להתמודד אתו? מה הסיכוי שהדבר שאני פוחד ממנו אכן יקרה?”  והכי חשוב – “מה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לי אם אצליח להתמודד עם הפחד. כיצד יראו חיי?”

6. לעשות דבר מפחיד אחד ביום

לצאת ממעגל הפחד בצורה מתונה והדרגתית ע”י בחירת פעולה  מפחידה וביצועה [4]. בתחילה לבחור פעולה שאינה מאוד מפחידה ואט אט ללכת מהקל אל הקשה. כל הצלחה מעודדת פעילות נוספת. זוהי תחילת הדרך אל החיים שאנו באמת מייחלים אליהם.

לבחור בגדילה ובהתרחבות

לסיכום ניתן לומר, שכשאנחנו מחליטים שלא נפחד יותר מהפחד, אנחנו בוחרים בגדילה ובהתפתחות. בלחיות את החיים שרצינו ולא חיים חלופיים שנשלטים ע”י הפחד [5].

כפי שכתבה הסופרת האמריקאית ילידת צרפת אנאיס נין: “החיים מתכווצים או מתרחבים ביחס לאומץ של האדם”.