אם נלך אחורה מעט על ציר הזמן ונחזור בערך לשנות ה-20 ועד שנות ה-50, אנו נגלה שמטפלים נהגו להבדיל ולהבחין בין השיטה ההתנהגותית לשיטות טיפול אחרות. בפועל, כיום השיטה ההתנהגותית “מוזגה” יחד עם השיטה הקוגניטיבית, מה שהפך את השיטה הזו לפופולארית ביותר בקרב פסיכולוגים, פסיכיאטרים, פסיכותרפיסטים וכו’. השיטה נקראת Cognitive Behavioral Therapy (או בקיצור CBT) ולפי מגזין הבריאות הנחשב Healthline, השיטה מאוד נפוצה כיום בארה”ב, באירופה ובמדינות מערביות רבות [1]. אם מתמקמים בציר הזמן על שנת 2021, הרי שכיום נדיר לאתר מטפלים אשר מבססים את הטיפול שלהם של השיטה ההתנהגותית בלבד. אז לפני שנדבר על זמן הטיפול הנדרש בכדי להרגיש בתוצאות או שינויים בהתנהגות ובחשיבה, בואו נדבר על הטיפול עצמו.
מהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי ועל מה מתבסס?
רגע לפני שנדבר על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, חשוב לציין כי, נהוג להפריד בין טיפול התנהגותי לטיפול קוגניטיבי. בעוד שהטיפול ההתנהגותי מתמקד בהתנהגות של המטופל ומנסה לשנות דפוסי פעולה, הטיפול הקוגניטיבי למעשה מתמקד גם בתהליכים הפנימיים שהמטופל עובר. למשל, בואו נדבר על מקרים של מטופלים אשר מתמודדים עם פחד מגבהים.
מטופל אשר מתמודד עם פחד גבהים, בדרך כלל יעשה כל מה שהוא יכול בכדי להימנע מהתמודדות עם הפחד. אמה-מה, בחיים כמו בחיים, לפעמים אנחנו נאלצים להתמודד עם פחדינו. נניח שאדם מסוים התבקש לטוס למטרת נסיעת עסקים, מה שכנראה משתק אותו מרוב פחד. בעזרת הדוגמה הזו, נבין בשורות הבאות מה הוא הטיפול ההתנהגותי, הקוגניטיבי ומה הוא הטיפול המשלב בין שניהם.
כיצד המטפל ההתנהגותי והקוגניטיבי יטפלו בפחד מגבהים?
אם אנחנו רוצים להבין מה הוא הטיפול ההתנהגותי ובמה הוא מתמקד, יהיה קל להבין זאת לפי הדוגמה הנ”ל של איש העסקים, המפחד מגבהים וטיסות. במקרים אלו של פחד גבהים, המטפל ההתנהגותי בד”כ יגרוס כי דפוסי פעולה שנרכשו במהלך החיים, הם מה שמובילים את המטופל לחוש בפחד הגבהים.
במילים פשוטות יותר, המטפל ההתנהגותי ידגול בכך, שהמטופל רכש במהלך חיים הרגלים מסוימים וביצע התנהגויות מסוימות – שהובילו אותו לפחד מטיסות וגבהים. אם כך, אנו מבינים כי טיפול התנהגותי לא יתמקד בתהליכים מחשבתיים-קוגניטיביים, שאולי עשויים לגרום למטופל לפחד מגבהים. הטיפול ההתנהגותי יתמקד בדרך כלל בהתנהגות-בפועל של המטופל. המטפל ההתנהגותי יטען, שכשם שהמטופל רכש במהלך חייו דפוסי התנהגות שמכשילים אותו, כך יוכל המטופל לרכוש ולסגל לעצמו דפוסי פעולה חדשים שיפתרו את בעיית פחד הגבהים אצלו.
כיצד המטפל פותר פחד גבהים אצל המטופל?
בעוד שהמטפל ההתנהגותי מוביל שינויים בהתנהגותם של אנשים ומתמקד בדפוסי פעולתם, המטפל הקוגניטיבי יבסס את הטיפול שלו גם על תהליכי מחשבה, היגיון, רציונליזציה, לוגיקה וכו’. למעשה המטפל הקוגניטיבי מאמין, שאנשים מסגלים לעצמם במהלך חייהם דפוסי מחשבה שמכשילים אותם.
מהנקודה הזו, כשמבינים שהמטפל הקוגניטיבי מתמקד בתהליכי מחשבה “מעוותים”, קל יותר להבין את מהות הטיפול שלו. מהות הטיפול הקוגניטיבית מבוססת על האמונה, שניתן “לתקן” ולשנות דפוסי מחשבה מכשילים שנבנו במהלך השנים אצל המטופל. במקרים אלו של פחד מגבהים, המטפל הקוגניטיבי ינסה לשוחח עם המטופל רבות ולשכנע אותו ברמת הסיכון המזערית שקיימת בטיסות. למשל, המטפל יציג למטופל נתונים סטטיסטיים של התרסקויות מטוסים. כשהמטופל יבין שסיכוי ההתרסקות של המטוס הוא אחד לנתון סטטיסטי כלשהוא מאוד גבוה, תוכרז התקדמות בטיפול הקוגניטיבי.
כיצד נהוג לטפל כיום, בשיטה התנהגותית או קוגניטיבית?
עולם בריאות הנפש הוא נרחב וכולל בתוכו המון סוגים שונים של שיטות טיפול. אמנם עדיין קיימים מטפלים המתמקדים בשיטה ההתנהגותית בלבד, אבל חלק גדול מהמטפלים כיום פועלים בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית.
החל משנות ה-80, מוזגו 2 השיטות האלו של טיפול התנהגותי וטיפול קוגניטיבי. מצד אחד, המטפל ינסה לזהות דפוסי חשיבה לקויים ולאחר מכן, ינסה לגרום למטופל לסגל לעצמו דפוסי חשיבה סתגלניים יותר. מצד שני, המטפל ישתמש בשיטה ההתנהגותית בכדי לנסות ולחשוף את המטופל לגורם המאיים (באופן מבוקר ומדורג).
תוך כמה זמן המטופל יחוש בשינויים או תוצאות?
ישנו מידע רב באינטרנט בנוגע למשך הזמן הנדרש עבור טיפול קוגניטיבי-התנהגותי [2], תוכלו לקבל את המידע מפורטלים אשר עוסקים בעולם בריאות הנפש. אבל שימו לב שאתם מקבלים את המידע שלכם ממקורות מהימנים. כלל האצבע הוא, שמקורות מידע מהאינטרנט לא מהווים תחליף לייעוץ רפואי או ייעוץ טיפולי. בכל מקרה, תמיד הקפידו לקבל את תוכנית הטיפולים האישית שלכם מהמטפל, אל תסתמכו על תוכניות טיפולים שנבנו עבור אנשים אחרים. לא בטוח שאלו ישקפו את סוג הטיפול שאתם צריכים.
חשוב להבין, כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להפיק תועלת משיטת טיפול אחרת. כמו כן, כל מטופל ומטופלת יצטרכו את תוכנית הטיפולים הפרטנית שנבנית עבורם. כפועל יוצא מכך, מטופלים חווים שינויים ומרגישים בתוצאות, לעיתים, גם אחרי מספר מצומצם של טיפולים. אבל בפעמים אחרות, יהיו מטופלים ומטופלות שיצטרכו לעבור טיפולים במשך זמן ארוך יותר. בעוד שטיפול CBT יכול להימשך שבועות ועד חודשים, הוא יכול להימשך גם במשך שנים.
בפועל, בדרך כלל, המטופלים יצטרכו לעבור לפחות מספר מפגשים בקליניקה ולאחר מכן, כנראה יצטרכו לערוך מפגשי טיפול ב”שטח” יחד עם המטפל.
אם למשל צריך להתמודד עם פחד גבהים, המטופל כנראה יעבור חשיפה לגבהים באופן מבוקר והדרגתי. אגב, לא תהיינה חובה בכל המקרים לעבור את הטיפול מחוץ לכותלי הקליניקה. ב-“תנאי מעבדה” מבוקרים בתוך הקליניקה עצמה, אפשר לחשוף את המטופל לגורם המאיים.
במה ניתן לטפל באמצעות CBT?
אם אתם מתמודדים עם חרדות, סטרס, דיכאון, פחד משתק מגורם שלא בהכרח מאיים עליכם, הפרעות אכילה, קושי באינטימיות רגשית ופיזית, פוביות ועוד – טיפול CBT אכן יכול לסייע לכם בהתמודדות. אם אתם מתמודדים עם מחשבות ודפוסי התנהגות שמכשילים אתכם וגורמים לכם לצעוד במקום, ייתכן שהגיע הזמן לנסות לטפל באלו.
בסופו של דבר, הכי חשוב לזכור שאף אחד מאיתנו לא נולד לעולם הזה בכדי להיות “עבד” לפחדים שלו או שלה. אם אתם מוצאים את עצמכם מתמודדים עם קשיים רגשיים או נפשיים, יהיה כדאי, לכל הפחות – להיפגש למספר פגישות מצומצם עם מטפל CBT מומחה. לא מרגישים נכונים להתחייב לטיפול ארוך טווח? אין שום בעיה, אבל לפחות תיפגשו ל-2-3 פגישות עם איש מקצוע בתחום. גם לאחר מספר מצומצם של פגישות טיפוליות, לעיתים ניתן לקבל פרספקטיבה שונה על הבעיה שמכשילה אתכם. אולי לא לשנות אותה ולתקנה כה מהר, אבל פרספקטיבה חדשה יכולה לתת לכם תקווה חדשה ורצון מחודש להתמודד עם המכשול הרגשי-נפשי.
