אף על פי שהאינטואיציה היא לא מדע מדויק, יש לה הסבר שטמון בפעילות המתרחשת במוחנו. במאמר אסביר את התופעה, ואפרוס בפניכם מספר דרכים, באמצעותן תוכלו לפתח את היכולת האינטואיטיבית שלכם ולהיעזר בה לצורך קבלת החלטות בחיים [1].

המוח האינטואיטיבי – השער אל הקולות האינטואיטיביים

המוח הקדמי שלנו מחולק ל-2 המיספרות: ימנית ושמאלית [2]. ההמיספרות מתמחות בתפקודים שונים ופועלות בהצלבה. כל אחת מהן מקבלת מידע חושי מהצד הנגדי לה ואחראית לפעולות המוטוריות של הצד המנוגד. בדרך כלל שליטה זו אינה שוויונית, ולכן אנו נוטים לפתח דומיננטיות בצד אחד של הגוף. ההמיספרה הדומיננטית מופקדת גם על השפה והדיבור (מחקרים שערכו מצאו, כי ילדים שאצלם היד הדומיננטית היא יד שמאל, והוכרחו בילדותם לכתוב ביד ימין – גמגמו [3]).

ההמיספרה השמאלית מכונה “המוח הרציונאלי/ ההגיוני”. היא האחראית לפתרון בעיות, חישובים מדעיים או מתמטיים, רצף של זמן, חשיבה ליניארית, קריאה וכתיבה, לוגיקה, הבנה מילולית וכדומה. לעומתה, ההמיספרה הימנית מתמקדת באסוציאציות, מעבדת סוגים שונים של מידע חושי, שולטת על תפקודים וראייה מרחבית ופועלת בו זמנית מול מספר מרכיבים.

בשל כך היא שימושית לפירוש תמונות ויזואליות (תמונה אחת שווה אלף מילים). היא מתמחה בהרכבת הפרטים למכלול שלם (פאזל/ תעלומות/ חידות), יצירתיות, אומנות, עיצוב ודמיון מפותח.

ההמיספרה השמאלית משקפת את ההיגיון והרציונל. היא הקול שאומר לנו מה כדאי או לא כדאי, מה הסיכונים שבדבר וכן הלאה. לעומתה, האונה הימנית מאפשרת לנו להאמין בבלתי אפשרי, להיות בעלי מעוף ואף ליטול סיכונים. זו למעשה ההמיספרה האחראית על האינטואיציה והקולות הפנימיים.

ארחיב בדוגמה לאופן בו פועלות ההמיספרות הללו:

נניח שאתם מחפשים דירה לרכישה. במסגרת החיפושים אתם רואים מספר לא קטן של דירות, כולן עונות לצרכים ולדרישות הבסיסות שלכם, אך אף אחת מהן לא מרגישה “האחת”.

עד, שאתם מגיעים לדירה שעם כניסתכם אליה, אתם מרגישים משהו אחר. זו האווירה, התאורה, אולי הראי שתלוי על הקיר בכניסה לבית, אולי השכן שחייך אליכם בחדר המדרגות ואולי עץ הלימון שניצב מחוץ לחלון. הסיבה לתחושה הזו, לכאורה, עשויה להיות לא כל כך רציונלית.

שכן, האונה השמאלית טרם עיבדה את כל הנתונים הנדרשים לקבלת ההחלטה, כמו: מחיר הדירה, עלויות וועד הבית, האם היא כוללת חנייה פרטית וכדומה. אך מה שלמעשה עורר בכם את הידיעה הפנימית הזו הוא האונה הימנית, שהצליחה לעבד מספר רב של מרכיבים דרך החושים שלכם ולקבל את התמונה הכוללת.

מה קרה לאינטואיציה שלנו?

“מוח ימין האינטואיטיבי הוא מתנה קדושה, ומוח שמאל הוא המשרת הנאמן. יצרנו חברה, שמעריכה את המשרת הנאמן, ושכחה את המתנה” אלברט איינשטיין

אף שיש אנשים ימניים ושמאליים, העולם המערבי הרגיל אותנו בדפוסי חשיבה, האופייניים להמיספרה השמאלית. כתוצאה מכך, ההמיספרה הימנית הוזנחה, גם בקרב אנשים שאצלם זו האונה הדומיננטית.

תרבויות המזרח מתאפיינות בדפוסי חשיבה והתנהלות, המתאפשרים באמצעות ההמיספרה  הימנית. ניתן לזהות זאת באופן ברור בשפה הכתובה של הסינים, היפנים והקוריאנים, אשר מתבססת על סמלים ואסוציאציות. כיום, תפקודים אלו מתפתחים ותופסים מקום בפילוסופיות חינוך מתקדמות וחדישות ביותר כמו שיטת Heguru, הנפוצה בסינגפור [4]. התפיסה כי יש לחדד את יכולות ההמיספרה הימנית תופסת אט – אט גם את מדינות המערב.

כיצד ניתן לפתח את היכולת האינטואיטיבית?

במוחנו זוהו 5 תדרים של פעילות מוחית: אלפא, בטא, דלתא ותטא [5].

  • גלי אלפא מופיעים בעת רגיעה, שמחה, הוליזם, הרמוניה ויצירתיות. כמו כן, הם מופיעים ברגעים שלפני ההירדמות. בסמוך להם מופרשים בתא – אנדרופינים, שהם משככי כאבים טבעיים, המסייעים בהפחתת חרדה ומביאים לתחושת אופוריה. וכן סרוטונין שהוא הורמון שמשפר את מצב הרוח, מפחית תוקפנות והתנהגות אימפולסיבית ולוקח חלק בתהליכי ויסות ושליטה של עיבוד מידע שעובר מהמוח אל מערכת העצבים המרכזית. תהליכים אלו מאפשרים לתעדף מידע רלוונטי על פני מידע לא רלוונטי. גלים אלו פוחתים בעת כניסה לפעילות, הדורשת ריכוז והתמקדות.
  • גלי בטא מופיעים בעת חרדה, חשיבה או פעילות מאומצת, רמות גבוהות של מתח או ריכוז. בסמוך להם מופרש קורטיזול, המעודד עליית הגלוקוז בדם ומדכא את מערכת החיסון. הורמון זה חיוני בעת טראומה או מצבי דחק (fight or flight).
  • גלי גמא, דלתא ותטא מאפיינים שלבי שינה שונים, התעוררות ומודעות גבוהה.

על מנת לחזק את היכולות האינטואיטיביות, עלינו לחזק את ההמיספרה הימנית באמצעות פעילויות שמעודדות את המוח לעבור לתדר אלפא.

תרגילים ופעולות לחיזוק ההמיספרה הימנית

  • רקדו, ציירו והאזינו למוזיקה: הפעולות הללו, וכן כל עיסוק באומנות מכל סוג שהוא, משרות רוגע ושמחה, מפחיתות חרדה ולחץ ומעודדות את המוח לייצר דימויים עשירים.
  • נהלו יומן חלומות: לעיתים קרובות אנו מקבלים מסרים מהקולות הפנימיים (האינטואיטיביים) שלנו דרך החלומות. במהלך השינה, הפעילות המוחית משתנה. אין זה נדיר, שאנשים מקיצים משנתם עם רעיונות, תובנות, פתרונות לבעיות שהתחבטו בהם או עם מסרים שונים שעשויים להנחות אותם כיצד לפעול בחייהם. ניהול יומן חלומות יסייע לכם לבחון מוטיבים חוזרים או לתעד “הבזקי אינטואיציה” כדי שלא תשכחו אותם.
  • דמיינו ריחות וקולות: ריחות וקולות עשויים לסייע לכם לייצר דימויים ולעורר בכם אסוציאציות שונות. נסו לדמיין ריח של כיסוח דשא, גשם ראשון, פרח או בושם, קולות צחוק של ילדים, מפלים, מים מטפטפים, מחיאות כפיים או כל דבר אחר שעולה על דעתכם. תנו לדמיון להפליג! לא תאמינו לאלו מחוזות תגיעו.
  • בהו למרחק: ישיבה שקטה ובהייה למרחק מאפשרת לכם לנקות את המחשבות כדי לתת לרעיונות, פתרונות ומסרים לצוף. הרעיון שעומד מאחורי זה הוא לנקות את סבך המחשבות שרצות במוחנו ולפנות מקום. זאת כדי שניתן יהיה לזהות באופן ברור את המסרים האינטואיטיביים מבלי שימסכו אותם.
  • הרכבת תצרפים ופאזלים: אחת הדרכים המהנות ביותר להפעיל את ההמיספרה הימנית, היא להשקיט את המחשבות ואפילו לבלות עם הילדים, הנכדים או האחיינים.
  • תרגול שפת הג’יבריש: זה אולי נשמע מטופש, אבל שפת הג’יבריש מאפשרת לנו לפתח שפה ייחודית, בה אנו נעזרים באינטונציה, במימיקה ובמחוות כדי להביע מסרפרט לכך, זו פעילות מאוד משעשעת ואף מצחיקה. צריך לנסות כדי להיווכח בכך. האם אתם אמיצים מספיק להשתטות?
  • ג’אגלינג: פעילויות ג’אגלינג מאלצות אותנו להבחין בפרטים רבים, לגייס את כל הקואורדינציה שלנו ולתמרן בין מרכיבים שונים (אביזרים, איברים ותנועות). כל זאת, תוך שמירה על שיווי משקל ויכולת ריכוז גבוהה. זוהי דרך נפלאה לאמן את ההמיספרה הימנית, לפתח מיומנויות חדשות וגם ליהנות.
  • פעולות רוגע: מדיטציה, הרפיה, תרגילי נשימה וכל פעולה שמסייעת לנו להירגע ולהפיג מתחים יעילה לחיזוק ההמיספרה הימנית ופותחת צוהר למסרים אינטואיטיביים.

לסיכום

כולנו מצוידים באינטואיציה חזקה ואמינה, שנועדה לכוון אותנו בחיינו לקבלת החלטות ולהגשמת הייעוד שלנו בחיינו. בין אם אתם משתמשים בה או לא, היא שם. השאלה היא, האם אתם מספיק קשובים לקולות הפנימיים שלכם והאם אתם נאמנים להם?