קנאה היא רגש רב עוצמה שמתעורר במקרים רבים, כמו למשל: ילד שמקנא בכך שהוריו מעניקים תשומת לב לאחיו, בן/בת זוג שחוששים מקשרי אהבה של מושא האהבה שלהם למישהו אחר, ילדים שרבים על צעצוע, אנשי אקדמיה שמקנאים בהישגים ובתארים של קולגות שלהם, בעלי עסקים שמתקנאים בהצלחת המתחרים ועמיתים לעבודה שמקנאים ביחס שמקבלים עובדים אחרים ובתנאי העבודה והשכר שלהם. זו, כמובן, רשימה חלקית בלבד.

באופן כללי, קנאה יכולה להתעורר בכל מי שמצליח ובמי שיש לו משהו שאין לנו ושאנחנו חושקים בו.

סוג אחר של קנאה הוא לא קנאה במישהו אלא קנאה למישהו, הנובעת מהרצון להיות בלעדיים בקשר. קנאה זו מביאה לעיתים לתגובות קיצוניות של המקנא.

המפלצת הירוקה ששמה קנאה, נולדה על פי התורה עם שחר ההיסטוריה. היא התחילה לפזר את הרעל שלה בין שני אחים: קין הבכור, שהיה עובד אדמה והבל אחיו הצעיר, שהיה רועה צאן. אלוהים קיבל מנחה מאח אחד עשיו, אבל סירב לקבל את מנחת אחיו קין. קנאתו של קין בערה בו. אלוהים ניסה להרגיע אותו ואמר לו שאם ינהג בדרך הנכונה – ייטב לו.

זוהי סצנה קלאסית של אח שמקנא ביחס שקיבל אחיו מההורה בהשוואה אליו.

אבל, זו איננה קנאת אחים רגילה, כי הקנאה הזו הובילה לאסון. בעלילה זו יש טוויסט מפתיע: הקנאה הבוערת של קין מובילה אותו לאקט נורא של רצח אחיו:

“וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.” (בראשית ד’ ח’)

לרצוח זו תגובה מאוד קיצונית לקנאה, אך למרבה הצער –  זה לא היה מקרה הרצח האחרון כתוצאה מקנאה יוקדת.

ובכל זאת, קנאה היא רגש טבעי שבמקרים מסוימים, הוא אפילו חיובי. זה קורה במצב שבו  הקנאה מניעה לפעולה להשגת מטרות ראויות, כפי שאמרו חז”ל: “קנאת סופרים תרבה חוכמה”. כלומר, כשהקנאה מייצרת תחרות בתחומים כמו השכלה, מדע, תרבות וכדו’ ומובילה לתחרות בריאה ללא גרימת נזק או צער כלשהו למושא הקנאה.

מעבר לאספקטים החיוביים הללו, קנאה היא רגש בעייתי ומורכב, שנע בין חשדנות ועד לכעס, פחד ותחושת השפלה.

 מדוע אנשים מקנאים?

לאנשים שמקנאים הרבה ובאינטנסיביות יש בדרך כלל מבנה אישיותי ונפשי מסוים [1], שכולל אחת או כמה מהתכונות והבעיות הבאות:

  • הערכה עצמית נמוכה
  • חוסר ביטחון עצמי
  • נטייה להשוות את עצמם לאחרים
  • נוירוטיות גבוהה
  • רצון לשליטה או לבעלות על אחרים (קנאה ל..) במיוחד בתחום הזוגי
  • פחד נטישה
  • תחרותיות חזקה
  • פרפקציוניזם גבוה
  • חשדנות

  מה הם סוגי הקנאה?

יש שני סוגים עיקריים של קנאה [2]:

  1. קנאה למישהו (Jealosy): המתייחסת לתחושות של פחד, חוסר ביטחון, חוסר אמון, כעסים או דאגה לאור אפשרות של אובדן של מישהו או משהו חשוב ובעל ערך (נפוץ יותר בתחום יחסי אהבה ומין). קנאה זו מובילה לשמירה והגנה על מה שלפי הבנתו של האדם המקנא שייך לו.
  2. קנאה במישהו (Envy): קנאה מסוג זה מתעוררת כשאדם רוצה משהו שיש לאחר ואין לו. זה יכול להיות משהו חומרי, חוויתי, מערכת יחסים, תכונות אופי או מראה חיצוני.

האם יש הבדל בין גברים ונשים בתחום הקנאה?

החוקרים הבריטים פול מולאן וג’ מרטין חקרו את נושא הקנאה המינית במחקר השוואתי בין גברים לנשים, שפורסם ב-1994 בירחון הבריטי לפסיכיאטריה [3]. זהו המחקר הראשון המתועד שעוסק בקנאה מינית. במחקר נבדק מדגם אקראי מתוך הקהילה.

בסיום המחקר ולאחר ניתוח תוצאותיו אכן נרשמו הבדלים בין גברים לנשים בנושא הקנאה:

  • גברים שמקנאים לבת הזוג שלהם וחושדים בבגידה היו בעיקר מוטרדים מאובדן פוטנציאלי של הקשר. ההתמודדות שלהם עם הקנאה היא בהכחשה והימנעות מעיסוק בנושא.
  • נשים, לעומת זאת, היו מוטרדות יותר מההשפעות של חשדות לבגידה של בן הזוג על מערכת היחסים איתו. כשהן מפתחות קנאה חריגה, הן מפגינות התנהגויות כמו חיפוש בחפציו של בן הזוג, חיפוש סימנים על הבגדים ורמזים לפעילות מינית עם מישהי אחרת.
  • הנשים, בשונה מהגברים, נטו להביע מצוקה ולנסות להיות אטרקטיביות יותר עבור הפרטנר שלהם.

במחקר נמצא מתאם מובהק בין קנאה מוגברת לדימוי עצמי נמוך, שבלטה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, כאשר אצל נשים בעלות דימוי עצמי תקין היה מתאם נמוך לקנאה גבוהה.

עד כמה אתם מאושרים מ-1 עד 6?
גלו דרך מחשבון האושר שנבנה ע״י פסיכולוגים מאוניברסיטת אוקספורד (100% אנונימי).

ממחקר אחר שנערך על 600 נשים וגברים [4] ומוזכר במחקר הקודם, נמצא גם כן הבדל בין נשים וגברים לגבי קנאה מינית, כאשר נשים חשו מאוימות יותר על ידי האובדן הפוטנציאלי של הקשר וההשלכות על ביטחונן הכלכלי העתידי.

גם ממחקר זה עלה, שהגברים היו יותר מודאגים מהנשים מאובדן הקשר. עוד עלה במחקר, שנשים היו ממוקדות יותר בשימור היחסים וגברים היו ממוקדים יותר בבלעדיות המינית.

התגובה השכיחה של שני המינים לבגידה, אם כי היא באה לידי ביטוי אצל נשים יותר מאשר גברים, הייתה התעמתות עם הפרטנרים ודרישת הסבר, מה שלווה בדרך כלל בגילויי כעס ומצוקה.

עוד מצא המחקר, שגברים צעירים נמצאים בסיכון גבוה יותר לקנאה מהגברים המבוגרים יותר ושאין הבדל בין רמות הקנאה בין שני המינים, אלא שהנשים מבטאות יותר את הקנאה מגברים.

איך משפיעה עלינו הקנאה?

לקנאה רומנטית יש השפעה משמעותית על החיים האינטימיים ועל הסיפוק מקשרים זוגיים – היא פוגעת בהם באופן חמור. במקרים קיצוניים הקנאה עלולה להפוך לאובססיבית כשהמקנא ינסה להגביל את החירות של בן/בת הזוג ואפילו להיות אלים כלפיו/כלפיה.

במקומות העבודה בפרט ובתחום המקצועי בכלל, קנאה עלולה לפגוע בסביבת העבודה, בקשרים בין העובדים, בתקשורת בין קולגות, עד למקרים יותר קיצוניים של גרימת נזק מכוון כדי להכשיל את מושא הקנאה.

לזה נוסיף, שברוב המקרים המקנא סובל. ככל שהקנאה חריפה ויוקדת יותר, כך המקנא סובל יותר מאי שקט, כעסים, תסכולים ועצב שיכולים להגיע אף למצב של דיכאון.
במקרים קיצוניים, הקנאה עלולה להוביל לאלימות ואפילו לרצח, שיסבך את המקנא עד צוואר עם מערכת החוק.

לאלף את המפלצת הירוקה – איך מתמודדים עם הקנאה?

למרות שרגשות הקנאה עשויות להיתפס כטאבו, אלה רגשות טבעיים שחווים כולם או כמעט כולם. המודעות לרגש הזה, יכולה לסייע להיפטר ממנו, לשקם ואף לחזק מערכות יחסים שנפגעו כתוצאה מקנאה.

שיחות עם הצד השני לגבי הקנאה יכולות להוביל לפעולות פרודוקטיביות, להבנה של מה שחסר במערכת היחסים ולפעולה לתיקון [5].

אין “תרופה” לקנאה, אבל קבלת הרגש הזה כרגש נורמלי וההתמודדות עם מחשבות שליליות, יכולים להפחית את העוצמה של הקנאה וההשפעות השליליות שלה. אם הקנאה היא קיצונית, מומלץ לקבל ייעוץ וטיפול.

אם כך, ההתמודדויות האפקטיביות ב”מפלצת הירוקה” הם:

  • מודעות והבנה שאנחנו מקנאים ושזה עלול לחבל במערכות יחסים שלנו.
  • ניהול שיח פתוח עם מושא הקנאה.
  • תיעול הרגש לכיוונים חיוביים ובונים.
  • התמודדות עם הסיבות לקנאה.
  • במקרים בה הקנאה גורמת בעיות, מומלץ לפנות לייעוץ או לטיפול, כשהשיטות
  • המומלצות הן טיפולים קוגניטיביים קצרי טווח.

״עצת זהב״ לסיום

דרך מצוינת להבין ש”הדשא אצל השכן לא ירוק יותר” ולהוציא את העוקץ מהקנאה באחרים, היא לראות את התמונה הכוללת. כשמכרים, חברים ובני משפחה שלי מודים שהם מקנאים במישהו, השאלה שלי היא תמיד:

האם היית מתחלף איתו או איתה באופן כולל? להיות הוא או להיות היא במקום להיות מי שאת/אתה?

התשובה היא תמיד שלילית. כל מי ששאלתי אותו את השאלה הזו, הודה שבהשוואה לחיים של מושא הקנאה בכללותם – הוא מעדיף את חייו שלו.

לא מדובר פה במחקר אמפירי, אבל אני סמוכה ובטוחה שהתוצאה הזו תחזור ברוב המוחץ של המקרים או בכולם.