תקופת הקורונה העלתה לסדר היום, בין השאר, את  סיפור שחיקת הצוותים הרפואיים. חלקנו אולי מכירים את המושג שחיקה וחלקנו כנראה חווים שחיקה, אך אולי חסרים את הידע או המילים כדי לדעת שהתחושות שאנו חווים לגבי עבודתנו, קשורות  בשחיקה. אחת המגמות המאפיינות את שוק התעסוקה הישראלי ואשר החמירה מאז פרוץ הקורונה, היא של עלייה במספר המתפטרים מרצון. מגמה זו קשורה, בין השאר, ברמות גבוהות של שחיקה וקושי בהשגת איזון בין העבודה לחיים האישיים.

מהי שחיקה בעבודה וכיצד היא מתבטאת?

המושג שחיקה מתואר בשיח הארגוני, ניהולי כמצב זמני של עייפות, תשישות והיעדר משאבים פיזיים, רגשיים ונפשיים אצל עובדים. המילה שחיקה עשויה לעורר אסוציאציות של עובד עייף אשר אינו משקיע דיו בהתפתחותו האישית והמקצועית ואולי להניח אשמה כלשהי על כתפי העובד השחוק. אולם, שחיקה מקצועית אינה נתפסת כבעיה הקשורה לאישיות העובד או יכולותיו, אלא בעיה תופעה חברתית הקשורה באופי העבודה ומאפייניה ואף אופיינית לסביבות עבודה מסוימות [1].

שחיקה מקצועית עשויה להתעורר בתקופות מסוימות ולהסתיים עם סיומה של תקופה או שהיא יכולה להופיע לאחר תקופת מה בעבודה ולהישאר לאורך הדרך המקצועית. תקופת הקורונה הביאה לשיאה את תחושת השחיקה אצל צוותים רפואיים שנדרשו לעבוד תחת לחץ מתמשך, ריבוי משימות ואי וודאות. אולם, שחיקה במערכת הבריאות, גם בתנאי שגרה, הינה אחת התופעות עימם מתמודדת מערכת הבריאות.

ההגדרה המקובלת לשחיקה מתייחסת לשלושה מרכיבים. מקובל לדבר על תשישות רגשית, עייפות פיזית ונפשית ולאות קוגניטיבית הבאים לידי ביטוי במגוון רחב של סימפטומים. למשל, תחושות ייאוש, חוסר עניין, אובדן הנאה, קושי בהבעת אמפטיה והערכה לקולגות או לקוחות. כמו כן, אפשר לחוות ירידה ביעילות ובתפוקה, דחייה קבועה של משימות, ירידה בתיאבון, עייפות ועוד מגוון של סימפטומים. אם חשבתם ששחיקה מקצועית משליכה רק על עבודתכם, שחיקה נותנת את אותותיה גם בחיים האישיים, תחושת עייפות כללית, חוסר סבלנות אל מול בני הבית, מטלות הבית, חוסר משמעות וסיפוק ועוד.

והחדשות הטובות? כאמור, שחיקה הינה תופעה חברתית הניתנת לטיפול ברמה הארגונית והאישית. אבל רגע לפני שנצלול אל הידע הקיים לגבי טיפול, חשוב להבין קודם מה הגורמים לשחיקה וממילא כיצד להתמודד עם כך.

גורמים לשחיקה בעבודה

ישנם גורמים שונים לשחיקה. מקומות עבודה שונים ברמות הלחץ, תרבות ארגונית וניהולית, טיב הלקוחות, סגנון המשימות וריבויים של משימות. לא רק מקומות עבודה נבדלים זה מזה, גם אנשים שונים זה מזה בסגנון ההתמודדות שלהם, ניהול זמן, המשימות ולחץ הקשור בעבודתם. שחיקה, פעמים רבות, תהיה קשורה בגורמים אישיותיים וארגוניים יחד.

גורם 1: שינויים רבים ומהירים בשוק התעסוקה

החיים, היום, במאה ה-21, עמוסים, סוערים ומאופיינים בריבוי משימות ורמות לחץ גבוהות. והדבר מתבטא כמובן גם בשוק התעסוקה. שוק התעסוקה עובר שינויים רבים ובקצב מהיר. חשבו על הדיגיטציה, גלובליזציה, עבודה מרחוק, יזמות. העולם משתנה בקצב המהיר ביותר שידעה ההיסטוריה, שוק התעסוקה משתנה אף הוא ועובדים נדרשים להתאים עצמם לשינויים הללו.

גורם 2: אי ודאות

אם בעבר דובר על קביעות וביטחון תעסוקתי במציאת עבודה, הרי שהיום היצע המשרות משתנה וממשרות קבועות ויציבות ישנו שימוש במשרות זמניות. כמו כן, העסקה קבלנית ועוד מגוון סגנונות העסקה הגורמות לתחושת אי ודאות תעסוקתית גם כאשר האדם עובד.

גורם 3: תשישות החמלה

מושג זה מגיע משדה הטיפול ומתאר מצב בו איש המקצוע הנדרש להביע חמלה, אמפתיה והזדהות במהלך עבודתו. לעיתים, הוא מגיע למצב בו החשיפה המוגברת לקשיים, סבל וחוסר אונים מייצרת עייפות רגשית וקושי להרגיש אמפתיה. שחיקה זו עשויה להופיע דווקא אצל אנשי מקצוע בעלי מעורבות גבוהה לעבודתם ובאופן אירוני הם אלו הפגיעים ביותר לשחיקה מסוג זה [2].

ישנם גורמים רבים נוספים, היעדר הכשרה מתאימה לתפקיד, חשיפה גבוהה להישגים של האחר ללא ידיעת התמונה המלאה, סביבת עבודה תובענית, תגמול לא מספק ועוד.

התמודדות עם השחיקה ושיפור איכות החיים

שחיקה, כאמור, הינה תופעה חברתית שלרוב אינה קשורה בעובד עצמו, אם כי לארגון בו הוא עובד ומאפייניו. כשאנו מזהים שחיקה הדבר הנכון לעשות הוא התערבות ברמה הארגונית והפרטית. עם זאת, כעובדים, לא תמיד קל לשתף את הקולגות או המנהלים בחוויה זו. ההתערבויות המוצעות במאמר זה, הינן כאלו שהעובד עצמו יכול להשתמש בהם, ללא תלות במעסיק. לעיתים, התערבות זו תספק את השינוי הנצרך, ולעיתים הדבר לא יספיק ואז יהיה נכון לשקול שוב איך נכון להתנהל. שימו לב כי הטיפול בשחיקה עוסק הן במניעה והן בטיפול בשחיקה קיימת, ככל שתפנו משאבים למניעה, כך הצורך בטיפול יפחת.

עד כמה אתם מאושרים מ-1 עד 6?
גלו דרך מחשבון האושר שנבנה ע״י פסיכולוגים מאוניברסיטת אוקספורד (100% אנונימי).

1. הכרה

כמו בכל דבר אחר בחיים, הכרה בבעיה, עוצמתה ומשכה היא השלב הראשון בדרך לטיפול והתמודדות מיטיבה. כאשר אנו יודעים לזהות כי התחושות השונות שאנו חשים קשורות לבעיה מוכרת וידועה, נוכל להבין את מצבנו. כמו כן, מה הגורמים לכך ומה דרכי הטיפול הקיימות והאפשריות. הכרה ומודעות לשחיקה הינה נקודת המוצא להנעה של תהליך שינוי.

בשלב זה שאלו את עצמכם מה אתם מרגישים בעבודה, מדוע אתם מרגישים כך, כמה זמן אתם מרגישים כך, האם מדובר בתקופה זמנית או קבועה, עד כמה תחושות אלו משפיעות על תיפקודכם בעבודה ובחיים האישיים. נסו להרחיב ולפרט ככל הניתן. יתכן כי כתיבה תוכל לסייע לכם להבהיר את מחשבותיכם ורגשותיכם, נסו להיעזר בכך.

זכרו, כי ככל שתזהו מוקדם יותר כי אתם מתמודדים עם שחיקה, כך יהיה אפשרי יותר עבורכם לטפל בכך. אל תגיעו למצב בו השחיקה כה שוחקת עד כי אתם מרגישים חסרי אונים מולה.

2. למידה מתמשכת

כאמור, שוק התעסוקה מושפע ממגמות עולמיות ומשתנה באופן מהיר ביותר. הגדרות תפקידים עשויות להשתנות, מיומנויות ישנות אינן רלוונטיות ומיומנות חדשות נדרשות. נסו לאורך הזמן להיות בהקשבה לידע חדש הרלוונטי לעבודתכם. היו מעודכנים בשינויים. בדקו האם הידע והמיומנויות איתם נכנסתם לתפקיד, הינם רלוונטיות והאם יש צורך בלמידה נוספת. לעיתים מקום העבודה מספק הכשרות וכיום גם באינטרנט ניתן למצוא קורסים, תכניי למידה ואפילו בחינם. זכרו, למידה אינה מסתיימת לעולם. מחקרים רבים העוסקים בתחום מראים כי אנשי הנמצאים בלמידה מתמדת, מסתגלים באופן טוב ומהיר יותר לשינויים המתחוללים בעולם התעסוקה [3].

3. איזון

אולי הדבר הקשה ביותר להשגה בחיים הוא איזון. עבודה אומנם תופסת חלק ניכר מזמננו ולעיתים אף את מרבית הזמן. עם זאת, עבודה הינה חלק מחיינו, רכיב נוסף בתוך מכלול של חיים. דווקא בתקופות עמוסות, לחוצות או שוחקות חשוב מאד להפנות את תשומת הלב לחיים שמחוץ למקום עבודה, משפחה, קשרים חברתיים או תחביבים ותחומי עניין. לעבודה יש נטייה לשאוב אותנו פנימה ולמצב עצמה כדבר הדחוף והחשוב ביותר. מבלי להמעיט בחשיבות המחויבות, זכרו כי מצבכם הפיזי והנפשי חשובים לאין ערוך. בין השאר, גם עבור תיפקודכם בעבודה אך בעיקר כי אף עבודה (או קריירה) אינה אמורה לפגוע בכם.

נסו לזהות מהם מקורות ההזנה שלכם והשקיעו בהם. פנו זמן למשפחה או חברה, פיתוח תחביבים. גם לכם קורה שבימים עמוסים מאד בעבודה אתם מוותרים על הפסקת אוכל או דוחפים בעמידה משהו מהיר? אל תעשו זאת. תנו את מלא תשומת הלב לצרכים שלכם. אל תתנו לעבודה להיות חזות הכל.

4. יצירת מערכות תומכות

לעיתים, דווקא בתקופות של עומס וריבוי משימות, ישנה נטייה לפעול באופן נקודתי וקצר טווח, דבר המשמר ומייצר תחושות עומס. נסו ליצור שיטות עבודה יעילות גם עם משמעות הדבר היא כי הינכם מקדישים זמן רב לייעול ההתנהלות ולאו דווקא לפתרון בעיה נקודתית. כשאנו עמוסים, פיזית או רגשית, יכולת הראייה שלנו לעיתים מצטמצמת ומדמה מצב של הישרדות. פיתוח דרכי עבודה יעילות, חשובה מאד בשגרה ומקלה משמעותית בזמנים של עומס ולחץ. שינויים לא חייבים להיות מערכתיים, בדקו מה ניתן לייעל בתפקודכם הפרטי, השקיעו זמן בתכנון, ארגון ותעדוף ועשו זאת כבר בזמני שגרה.

5. אמפתיה

תקופות עומס אינן קשורות ישירות לעובד מסוים או לתפקודו, הן משקפות את אופי הארגון והתנהלותו וכן את אופי לקוחותיו. בזמנים של עומס זכרו כי הנכם עושים את מה שביכולתכם לעשות, העומס אינו קשור אליכם או בגללכם. במידה ויש צורך להאיץ את קצב העבודה או לשנות את צורת העבודה, עשו זאת באופן אנושי וסביר כלפיכם. גם אם נראה לכם כי כולם סביבכם מצליחים לעמוד בעומס, דעו כי העומס לרוב הוא אובייקטיבי וסביר להניח כי גם העובדים סביבכם מתמודדים עם תחושות דומות.

6. הדרכה

רמות שחיקה גבוהות מדווחות על ידי אנשים העוסקים במקצועות הטיפול על כל סוגיו. הימצאות בעמדה המשאירה את איש המקצוע חשוף לתכנים של כאב, סבל אנושי וחוסר אונים מעלה את הפגיעות להתפתחותם של טראומטיזציה משנית ותשישות חמלה. אם אתם עוסקים בעבודה טיפולית הקפידו להיות בהדרכה קבועה ובמיוחד עם אתם חשים עייפות ותשישות אל מול מטופליכם והתכנים עמם אתם מתמודדים. הדרכה קבועה תסייע באוורור התחושות השונות ועיבודם ובכך תסייע בשמירה עליכם כאינדיבידואליים ואנשי מקצוע.

7. תמיכה

מרגישים שאתם נמצאים במצב של שחיקה ועומס קשה מאד? בדקו מה התמיכה שאתם זקוקים לה. אנשים שונים זקוקים לתמיכה שונה. בדקו מול עצמכם מה יכול לסייע לכם. קניית אוכל מוכן ללא צורך בהכנתו, בייביסיטר לילדים, לקיחת יום חופשי אחת לכמה זמן לצורך מנוחה. אפשר גם שיחה עם המנהלת לצורך גיבוי ותמיכה או כל דבר אחר שעשוי לסייע. היו אקטיביים, השקיעו את מה שנדרש בכדי לקבל את הסיוע האפשרי.