אנחנו לא אוהבים מצבים של חוסר וודאות, אבל החיים שלנו מלאים במצבים שכאלו.

האם אנחנו יכולים להשפיע על המציאות? בצורה מוגבלת ולפעמים בכלל לא. אנחנו מנסים לתכנן, לקבוע לוחות זמנים, להחליט מה נעשה או מה נאמר כשנגיע למקום מסוים, אבל בפועל – כמעט תמיד – מה שקורה בפועל שונה מכפי שחשבנו או תכננו.

אז, איך כדאי לנו להתייחס למצבי חוסר וודאות, והאם ניתן להפיק ממצבים כאלו גם יתרונות? על כך בכתבה הבאה.

הקורונה כשיעור מאלף להתמודדות עם חוסר וודאות

חוסר וודאות יוצרת בנו רגשות שליליים, כגון: תחושה של חוסר שליטה, חוסר ביטחון וחוסר אונים. אנחנו לא אוהבים לחיות בתחושות אלו. אבל, אם נעצור ונחשוב נגיע למסקנה מעניינת, שאנחנו מומחים בהתמודדות עם חוסר וודאות.

התקופה הארוכה שבה אנו מתמודדים עם מגפת הקורונה לימדה אותנו רבות על חיים עם חוסר וודאות: נכנס לחיינו וירוס מפחיד ובלתי נראה שאיים על בריאותנו והציב אותנו בפני הפחד העמוק ביותר של היצור האנושי – הפחד מהמוות. החיים השגרתיים והמוכרים לנו היו צריכים לפנות מקום למציאות חיים אחרת, מציאות שונה ומפחידה – שלא הכרנו [1]. נוצר מצב חדש ושונה שצריך ללמוד את החוקיות שלו ולהפנים מידע חדש ולא מוכר הקשור בו. התחלנו לפעול בדפוסי פעולה חדשים ולשנן מילים  שלא הכרנו קודם, כמו: מטוש, ריחוק חברתי, האלכוג’ל הפך להיות מצרך מבוקש והמסכה כבר כמעט הפכה לחלק מהפנים שלנו.

אין ספק, שהקורונה כדוגמה למצב של חוסר וודאות, שינתה את חיינו והכניסה בכולנו תחושת חוסר שליטה, כעס על המצב, תסכול וחרדה. למרות התקופה הארוכה שבה נוכחת הקורונה בחיינו, עדיין איננו יודעים מה עוד צפוי לנו, כיצד המצב ימשיך ויתפתח, כמה זמן נאלץ להמשיך ולחיות לצד הקורונה ומתי כל זה ייעלם מחיינו. העתיד הלא וודאי מתפרש כדבר מסוכן – הסיכון בו גבוה והשליטה בו  נמוכה – ולכן הכול נראה מפחיד ומאיים.

אז מה עלינו לעשות?

כמו בכל דבר בחיים – הכול תלוי באופן שבו מפרשים את המצב החדש. פירוש המצב קובע את הטון לגבי ההתייחסות וההתמודדות עם מצב קשה ובעייתי של חוסר וודאות [2].

ניקח דוגמה מתחום אחר – למשל: יציאה לפנסיה. אדם שפורש מהעבודה לאחר שנים רבות שבו עבד, היה לו סדר יום מסוים ושגרת חיים שהיה רגיל אליה, מוצא עצמו יום אחד במציאות שונה לגמרי. מציאות, שככל שימהר ויקבל אותה – כך ייטב לו. במקום לחשוב על מה שאיבד ואינו מהווה יותר חלק מחייו, עליו להפנות פניו קדימה, לקבל את מצבו החדש על יתרונותיו וחסרונותיו ולהתחיל לחשוב כיצד יוכל ליצור לעצמו מציאות שתהיה הטובה ביותר עבורו ואפילו לצמוח ממנה.

שחרור האחיזה במוכר ובבטוח מוביל אותנו להתנסויות חדשות ולדרכים שלא הכרנו, שהן לאוו דווקא שליליות. אם בחרנו במצב של חוסר הוודאות או אם הוא נכפה עלינו – אנחנו נמצאים עתה במציאות אחרת, שונה ולא וודאית ועלינו לעשות את המיטב שאנו יכולים בתוך המציאות הזו [3].

הבסיס לכך, הוא אימוץ גישה מכילה לגבי השינויים בחיים בתקופה של חוסר וודאות וכן הכרה בכך שאירועים בחיים לא תמיד קורים כפי שאנו רוצים ומתכננים אותם. לעיתים הם גם מכניסים לחיינו דברים חדשים וחיוביים. אם נחזור לדוגמת הקורונה – תקופת הקורונה, על כל קשייה, פתחה עבור אנשים לא מעטים תחומי עיסוק אחרים, העניקה פסק זמן חיוני ממרוץ החיים, חיזקה קשרים משפחתיים וחבריים והדגישה את חשיבותם בחיינו וכן העניקה לרבים נקודת מחשבה אחרת על החיים.

טיפים להתמודדות במצב של חוסר וודאות

1. להיצמד לשגרה

שגרה קבועה ומוכרת מעניקה ביטחון רב ונותנת תחושה של יציבות והמשכיות. לכן, גם אם השגרה הרגילה השתנתה בעקבות מצב של חוסר הוודאות, סדר היום השתנה ופעילויות שנהגנו לעשות אינן רלוונטיות יותר – יש ליצור שגרה חדשה שתעניק את העוגן הבטוח לסיטואציה הכללית הלא בטוחה. במסגרת יצירת שגרה חדשה והקפדה על קיומה היומיומי יש לתת חשיבות רבה לשיבוץ הרגלי חיים בריאים, כגון: ארוחות מסודרות, תפריט בריא ומאוזן, הקפדה על שעות יקיצה והליכה לישון, פעילות ספורטיבית וכדומה.

2. פעיל זה מועיל

פעילות אקטיבית תמיד עדיפה על חוסר פעילות ועל פסיביות. כשאדם פעיל הוא חש מתפקד, שולט על חייו והתמודדותו האקטיבית מנצחת את תחושת חוסר האונים האופיינית למצב של חוסר וודאות. ד”ר ויקטור פרנקל, הפסיכיאטר היהודי הווינאי ומחבר הספר הידוע “האדם מחפש משמעות”, אמר ש”עם העשייה מגיעה המשמעות”. כלומר: עם העשייה מתחילים לקרות דברים, אירוע רודף אירוע ואנשים חדשים נכנסים לחייו של האדם. אנרגיית העשייה מניעה אחריה את גלגלי המשמעות וההתמודדות התקינה עם מצבי שגרה ועם מצבי משבר.

 3. עבודה על המחשבות החיוביות

מצב של חוסר וודאות הינו מצב מעורר חרדה ודאגות ובמצב שכזה עולות המחשבות השליליות ומציפות אותנו. למחשבות השליליות כוח רב והן נוטות להשתלט עלינו וליצור בדמיוננו תסריטי אימה. בסופו של דבר, ברוב המכריע של המקרים, התוצאה הסופית אינה כה חמורה כמו שנראתה בדמיוננו.

עד כמה אתם מאושרים מ-1 עד 6?
גלו דרך מחשבון האושר שנבנה ע״י פסיכולוגים מאוניברסיטת אוקספורד (100% אנונימי).

תקיעות במחשבות שליליות, בדאגות וברחמים עצמיים פוגעת באנרגיה, במצב הרוח ובחוסן הנפשי. עלינו להיות מודעים לנזק הגדול של החשיבה השלילית ולהבין שחשוב לתת מקום לחשיבה חיובית יותר שלא תגזול מאיתנו אנרגיה ותשמור על כוחותינו הנפשיים.

4. לחלוק את המחשבות והרגשות

במצב משבר של חוסר וודאות חשוב שאדם לא יחוש לבד עם מצוקותיו הנפשיות. לכן, השיתוף עם אנשים קרובים, חברים, משפחה או אנשי מקצוע חשוב ביותר. עם הילדים חשוב לברר מה הם יודעים לגבי מצב חוסר הוודאות ולהשלים להם פערי ידע בהתאם לגילם. חשוב לנסח את המסר בצורה מעודדת ומשרה ביטחון. אדם מבוגר יכול לתת לילד דוגמה ממצב חוסר וודאות שהיה לו בעבר ולספר כיצד התמודד אתו.

אנשים מבוגרים חשוב לשאול מה יכול לעזור להם להתמודד עם המצב ומה היו רוצים לעשות בפועל. לברר איתם האם הם צריכים עזרה מעשית כלשהי וכמובן להציע תמיכה ואוזן קשבת. יכול להיות שגם המבוגרים זקוקים להשלמת ידע או להסברים לגבי מצב חוסר הוודאות.

5. שינוי נקודת מבט

האם חוסר ודאות הוא בהכרח שלילי? לעיתים מצב חוסר וודאות לא מוכר יכול גם להצמיח דברים חיוביים. לעיתים ההזדמנויות הטובות ביותר מגיעות ממקומות בלתי צפויים.

אימוץ גישה מכילה לחיים במצב חוסר הוודאות מאפשר הסתכלות רחבה יותר על המצב ומציאת נקודות חיוביות ולא רק קשיים ושליליות. שחרור האחיזה בוודאי ובבטוח משחרר את האדם להתנסויות חדשות: לנסות מאכלים חדשים, לצאת לחופשה במקום לא מוכר, להרחיב את הטעם במוזיקה, להכיר אנשים חדשים שאולי יהפכו לחברי נפש, להיות ערניים להזדמנויות חדשות או ללמוד משהו חדש.

6. להיעזר בניסיון האתמול

לכל אדם היו התמודדויות מאתגרות בעברו שהתמודד עימן בהצלחה. חשוב שנזכיר לעצמנו איך התמודדנו במצבי חוסר וודאות בעבר.

כל אחד יכול לשאול את עצמו: כיצד התמודדתי? במי נעזרתי? איך אני יכול להשתמש בזה עכשיו?

חשיבה זו מזכירה לנו את עצמנו, את כוחותינו ומשאבינו האישיים ומעוררת תקווה להתמודדות מוצלחת כמו בעבר.

7. להמשיך מפגשים חברתיים באמצעים שניתן

האדם הוא יצור חברתי וחברותי, וזקוק לאנשים ולתחושה של שייכות. בתקופת הקורונה, למשל, אופי המפגשים החברתיים והמשפחתיים השתנה בשל הצורך בבידוד, סגר או ריחוק חברתי. בדידות, במיוחד אצל אנשים מבוגרים, עלולה להביא לדיכאון ולמצוקה נפשית רבה. למרות הקושי בפגישות פיזיות הייתה המלצה גורפת של מומחי הנפש להמשיך את הקשרים דרך טלפון, סקייפ, וואטסאפ וכמובן דרך הזום.

8. הסחת דעת

משמעות המילים “ריפוי בעיסוק” היא – ריפוי ע”י עיסוק כלשהו. כשאדם מתעסק במשהו שעושה לו טוב, כמו: יצירה, עבודה בגינה, קריאה, בישול, הקשבה להרצאה וכו’ – הוא מרוכז באותה עשייה ואינו נסחף למחשבות לא נעימות ולדאגות.

כשיוצרים הסחת דעת ובמיוחד כזו שהנפש מרגישה רגועה ומסופקת ממנה “שוכחים את הצרות”.

9. לעשות כל יום משהו שעושה טוב

מצב של חוסר וודאות משפיע לרעה על הנפש ועל הגוף ומדלדל את האנרגיה של האדם. אחת הדרכים למלא את מצבורי האנרגיה היא עשייה של לפחות דבר אחד ביום שעושה טוב מבחינה נפשית. אם זה – האזנה למוסיקה, חוג מעניין, יצירה כלשהי, אכילה של משהו אהוב, יציאה לטבע וכדו’.

10. תכנונים לעתיד

כשאדם נמצא במצב מצוקה בריאותי, כלכלי או משפחתי קשה לחשוב על היום שאחרי. במצב שבו האדם מרוכז מאד בבעיותיו, הפניית החשיבה ל “מה הלאה” מעוררת תקווה, מציתה את הדמיון ומעוררת את הנפש. חשיבה כגון: מה הדבר הראשון שתרצה לעשות כשתיגמר הקורונה? על איזה הר תרצה לטפס כשהרגל תחלים לך? נסו לפנטז ואפילו לתכנן בפועל משהו כייפי לציון סיום התקופה הקשה.