אנשים נוהגים לומר: “זה אני”, “זה המצב”, “זה מה שיש”, “ככה טוב לי”… כך הם מקבעים את עצמם, אם זה בשל פחד, חוסר ביטחון או מחוסר כלים מתאימים לשינוי. הם אומרים זאת, רק כדי שלא יצטרכו להעיז ולבצע שינויים בחייהם. שינויים, שהם בעצם רוצים וחולמים עליהם.

למה חשוב לצאת מאזור הנוחות?

הרבה פעמים קורה שאנשים משנים את דרכם ויוצאים מאזור הנוחות בעקבות אירועים קשים וכואבים. השינוי נובע מחוסר ברירה או מכך שהסבל בחייהם כבר בלתי נסבל עד שאין כל אפשרות אחרת אלא רק לצאת מחוץ לאזור הנוחות [1].

ניקח לדוגמא את נגיף הקורונה, שהגיע ושינה את אורח חיינו בצורה שלא היינו מדמיינים לרגע בשום תרחיש בחיינו – מה שהוכיח לעולם כולו שוב שאנשים הם יצורים סתגלנים. אנחנו מתרגלים גם לטוב וגם לרע בסופו של דבר.

האם נכון לצאת מאזור הנוחות ולבצע שינויים רק אם נכפה עלינו? רק כשממש רע והסיטואציה היא כבר בלתי נסבלת?

לא חייבים לחכות לאירועים משני חיים על מנת לצאת מאזור הנוחות, להתפתח ולפרוץ את הגבולות של עצמנו. החיים שלנו יכולים להיות הרבה יותר מאושרים ומלאים אם נעיז לצאת מהפקק של החיים. הבחירה היא לגמרי שלנו.

פריצת דרך מתחילה במחשבה

העולם שאנחנו רואים מתחיל מהעולם הפנימי שלנו. מרטין היידיגר‏ (1889-1976), פילוסוף גרמני, מאבות האקזיסטנציאליזם המודרני, הגדיר את הידיעה שלנו בתור ״מעגל הידיעה״ [2]. הוא קבע כי הידע של כל אדם מורכב משלושה תחומים:

  1. מה שאני יודע שאני יודע: את זה לא ניתן לקחת מהאדם. לדוגמה: שמי שקורא שורות אלה יודע לקרוא.
  2. מה שאני יודע שאני לא יודע: יש הרבה דברים שאנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים וכמובן שאותם ניתן ללמוד. לדוגמה: את השפה הסינית.
  3. מה שאני לא יודע שאני לא יודע: כל אזור ההתפתחות הבלתי מוגבל שאנחנו יכולים להגיע אליו.

היידיגר אמר, שכאשר אנשים נשארים באזור הראשון הם תקועים. היכולת ללמוד, לזהות את עצמם ולהתפתח הינה בלתי אפשרית. הם תמיד ילכו באותה דרך, יגיעו לאותה תוצאה ולעולם לא יוכלו לדעת מי יכלו להיות במקום אחר. הם לא שמים סימני שאלה וחוקרים מידע חדש, אלא קובעים עובדות מוצקות על אירועים.

האזור הראשון לעולם לא יכול להתכווץ, הוא רק יכול לגדול. לדוגמה: אם אני יודעת להכין שקשוקה ומלמדים אותי להכין ביצה עלומה, אני תמיד יכולה לחזור ולהכין שקשוקה.

כשמפחדים לצאת מאזור הנוחות, זה מלווה בחוסר ביטחון ומכאן מתפתחת חרדה. צריך להתרגל לשינויים כדי לעבור מהאזור הראשון, דרך האזור השני אל האזור השלישי.

ההתפתחות מתרחשת באזור השלישי. צריך לעזוב את האזור הראשון המוכר ולהיכנס לאזור לא מוכר. זהו אחד הדברים הבסיסיים להנעה, אהבה, התמסרות ופיתוח ביטחון עצמי. אם אדם מאמין שהוא יודע הכל הוא יהיה תקוע.

האזור השלישי הוא אין סופי. הוא אזור “מסוכן”, לא מוכר, אזור של התנסויות חדשות, אזור יציאה מתקיעות לתעוזה.

כאשר אנשים לא מסתכנים ולא מתפתחים הם מבלים את החיים בשגרה אפורה, בחוסר אותנטיות  ונוטים לפתח דיכאון. זאת,  כי הרצונות האמיתיים והשאיפות שלהם אינם ממומשים.

איך לצאת מאזור הנוחות?

כיצד ניתן לצאת מאזור הנוחות, להיפטר מהתקיעות, לצאת מהפקק ולהצליח להשיג מטרות ויעדים:

1. בדיקת רצון

לפני שיוצאים לדרך חשוב ביותר להבין את ה”למה” אתם רוצים את זה? האם המטרה מתחברת לערכים שלכם?

לכל אדם יש מטרה מסוימת בחיים אליה הוא רוצה להגיע. לפני הכל, חשוב להבין האם המטרה הזאת היא באמת שלכם או שאנו מאמצים אותה לעצמנו בגלל שבני המשפחה או החברים שלנו אמרו או עשו? כדאי גם לחשוב – מה תרגישו כשתגיעו למטרה?

אנשים נוטים לעשות בחירות כתוצאה מלחץ משפחתי או כי זה מה  “שצריך” לעשות. כמו למשל בתחום הקריירה: בת להורים רופאים, שמצופה ממנה ללכת ללמוד רפואה ויש עליה לחץ אדיר להמשיך את המקצוע. אך, לא בטוח שזה הכיוון המקצועי שהיא בכלל רוצה.

בדיקת רצון והסיבה לפעולה חשובים ביותר. חשוב להבין את ה”למה” רוצים לעשות לפני שמבינים את “האיך”. אם הסיבה היא באמת שלכם – בדקו האם זה תואם את הערכים שלכם. רק כך תהיו באמת מאושרים כאשר תגיעו למטרה [3].

2. הכל מתחיל מצעד קטן

לפעמים המטרה נראית מאוד גדולה ולפעמים בלתי אפשרית.

כאשר יש מטרה מסוימת כמו שינוי מקצועי, זוגיות, דיאטה, ספורט, פתיחת עסק, לימודים, מעבר עיר או כל דבר אחר שחשבתם עליו – היא נראית גדולה ומאיימת. הפחד משתלט ואז “שוברים את הכלים ולא משחקים”.

אז איך נהפוך את המטרה לאפשרית?

לאחר שבדקתם שהמטרה אכן תואמת את הערכים שלכם חשוב לפרק את המטרה לצעדים קטנים. כל פרויקט מתחיל מצעד קטן אחד. כאשר מפרקים את המטרה לצעדים קטנים היא לא נראית מפחידה ומאיימת כל כך.

עשו טבלה שבועית עם העמודות הבאות:

  • בעמודה הראשונה מטרה (כל דבר אותו אתם רוצים). רשמו למטה מהם הצעדים הקטנים שאתם יוצרים מהמטרה הגדולה. פרקו אותה לפעולות שעליכם לבצע על מנת להגיע למטרה הסופית.
  • בעמודה השניה רשמו זמן (באיזה יום, שעה ומיקום). דבר זה יוצר סדר.
  • בעמודה השלישית רשמו עשיתי/ לא עשיתי, על מנת שתוכלו לעקוב אחרי ההתקדמות שלכם. במידה ולא עשיתם רשמו את הסיבה לכך.

כך תוכלו לעקוב מה הסיבה שהדברים לא בוצעו ולהשתפר להבא.

עד כמה אתם מאושרים מ-1 עד 6?
גלו דרך מחשבון האושר שנבנה ע״י פסיכולוגים מאוניברסיטת אוקספורד (100% אנונימי).

לדוגמא, נניח שהמטרה שלי היא למצוא זוגיות. ככה תראה הטבלה:

טבלת משימות

הכתיבה יוצרת סדר בראש, בהירות ומחויבות למטרה.

3. להיות בגישה של “מקסימום אני אצליח”

את ה״לא״ כבר יש לי.

לצאת מאזור הנוחות לאזור הפחות נוח זה מאתגר. אך יחד עם זאת חייבים להבין, שעל מנת לשנות את המצב המצוי היום בחייכם יש צורך לעשות צעדים בלתי רגילים, כגון: לדבר עם אנשים, לעשות פעולות שונות שאתם לא רגילים. הכל כדי להצליח.

האמירה “מקסימום אני אצליח” מקלילה את האווירה ונותנת הבנה פשוטה, שמה שיש לכם לא יעלם.  את ה”לא” כבר יש ברשותכם ומקסימום תצליחו כאשר תפעלו מחוץ לאזור הנוחות.

4. הבנה שרק אתם אחראים לחיים שלכם

לכל אדם נקודות פתיחה שונות בחיים. למשל: אדם אחד נולד למשפחה עשירה ואדם אחר נולד למצב של עוני. שניהם מתחילים את חייהם מנקודות שונות. יחד עם זאת, הרבה פעמים דווקא מצב של חוסר גורם להרבה יותר מוטיבציה להצליח.

יש אנשים הנוטים להאשים אחרים או את נסיבות חייהם במצבם. חשוב להבין, שבסופו של יום, רק אתם אחראים לחייכם. רק אתם יכולים לקחת אחריות ולשנות את המצב הקיים.

הבחירה אם להיות קורבן של הנסיבות או לקחת אחריות ולהתחיל לפעול אחרת חשובה ביותר כדי להצליח. קחו אחריות  ושאלו את עצמכם:

  • איך אני יכול לעשות את הדבר הזה אחרת?
  • מה עלי לעשות כדי להגיע למקום מאושר בחיי?
  • איך אני יכול להגיב אחרת?
  • מה האחריות שלי בתחום מסוים?

זוהי דרך הרבה יותר מקדמת, אותנטית ומלמדת לחיות בה את החיים.

5. להתבונן על האוטומט ולהתחיל להגיב אחרת לסיטואציות

הכל מתחיל מבפנים. העבודה המאתגרת ביותר בחיינו היא על עצמנו בתוך תוכנו. עבודה על תגובה אוטומטית באירועים מסוימים, אשר לא משרתת אתכם. שינוי התגובה האוטומטית היא אחד הדברים החשובים ביותר ביציאה מאזור הנוחות.

התבוננו באלו מצבים אתם מגיבים באופן אוטומטי והיכן התגובה האוטומטית פוגעת בכם.

נסו לזהות אותה וכאשר אתם מוצאים עצמכם שוב באותה הסיטואציה שנו את התגובה האוטומטית  לכיוון חיובי יותר – תגובה אחרת לסיטואציה.
זהו צעד גדול ומספק.

6. אמונה

“אם אתה מאמין שאתה מסוגל, אתה מסוגל. אם אתה מאמין שאתה לא מסוגל, אתה לא מסוגל. בכל מקרה, אתה תמיד צודק” הנרי פורד

כאשר אדם מאמין ביכולותיו ובכך שהוא מסוגל להשיג את מה שהוא רוצה – הוא יצליח למרות הקשיים והאתגרים שבדרך.

התבוננו במה שהצלחתם להשיג עד היום: בדברים הטובים שקרו לכם וסימכו על עצמכם שתצליחו גם בהמשך. הבינו שהיקום פועל לטובתכם ואפשרו לעצמכם להאמין שמגיע לכם אושר. הקיפו את עצמכם באנשים שמאמינים ותומכים בכם והתרחקו מאלה שלא.

דוגמה לאמונה: אמרו למורה שהוא נכנס לכיתה של תלמידים מחוננים כשבפועל הם היו כיתה של ילדים בעייתיים. כתוצאה מהאמונה שלו בהם, הם שיפרו את הציונים. מחקר מינואר 2011 שנעשה באוניברסיטת וולברהמפטון בבריטניה, מצא שיש קשר בין האמונה העצמית של התלמיד להישגים שלו בלימודים [4].

7. מי אני ולאן אני הולך

רשמו את החזון שלכם, המקום ממנו אתם באים ואליו אתם הולכים. החזון הוא הבחירה שלכם, הכוללת את הערכים של מי שאתם ומי שאתם רוצים להיות. כתבו את החזון ללא תנאים. התנאי היחיד הוא – שאתם חופשיים.

קחו מחברת, הפליגו בדמיונכם ורשמו את שמכם ואת הערכים שלכם. לאחר מכן רישמו מה לדעתם יהיה עוד 5 שנים מהיום: בתאריך ה-X (התאריך עוד 5 שנים): תיאור מדויק איך יראו חייכם בתחומים כמו: כספים, יחסים, זוגיות, עבודה, בית, פעילות מחוץ לעבודה, שגרת היום, תחביבים, מקום מגורים, עם מי אתם גרים, מצב בריאותי ועוד. חשוב להקפיד לכתוב כמה שיותר פרטים. חשוב מאד לכתוב הכל בזמן הווה.

עכשיו רשמו מה יקרה עוד 12 חודשים מהיום באותו תאריך, לתאר לפרטי פרטים בזמן הווה ולבסוף רישמו גם מה יהיה עוד 3 חודשים מהיום.

ועכשיו, לאחר שרשמתם את חזון חייכם, כתבתם את כל החלומות החשובים שלכם על הדף, שאלו את עצמכם: מהן הפעולות שעלי לבצע היום: מהן הפעולות שהביצוע שלהן יקדם אותי אל החזון שלי, אל החיים שאני רוצה? התבוננו במה שרשמתם על מנת ללכת צעד צעד.

חזון הוא גם כלי נהדר למיגנוט מציאות רצויה, שחרור חלומות על הדף ליצירת מיקוד.

לסיכום, יציאה מאזור הנוחות דורשת אומץ, התבוננות, ביטחון עצמי, אמונה ופעולות בצעדים קטנים על מנת לפרוץ. ככל שתצאו יותר מחוץ לאזור הנוחות ותעשו דברים שחששתם מהם –  כך הביטחון העצמי שלכם יתעצם והדברים שהפחידו אתכם ייראו לכם פחות מפחידים. המשיכו לפעול גם אם נכשלתם בדבר מה, גדולי האנשים נכשלו שוב ושוב עד שהצליחו.